לפני 4 שנים. 11 בינואר 2020 בשעה 13:09
לפעמים עולות בי תהיות עד כמה הבחירה בניק שלי היתה מפגרת, ועד כמה הוא מייצג אותי ועד כמה אני מפג..ת...
ואני לא.
אולי זה חלק מתפיסת העולם הקולוסאלית, וזה קצת כמו לנפנף, נפנוף קטן ואלגנטי בעד שלום עולמי ומיגור הרעב בארצות העולם השלישי..פחחחח...
או שזה, קצת, כמו אבן הבוחן, עד כמה אני משחקת וכמה אני נותנת לאותנטיות לצאת החוצה..עד כמה צריכה, באותו הרגע, לתת לאותנטיות לצאת. כמה, בשיחה אחת, ראשונית, יפלו לי ההגנות, ואז כל הביישנות תהייה שם, המבוכה ויראה והרצון להישאר...ועד כמה אני אבקש... מבפנים...גם בלי מילים שירמס לי האגו.
