זוטות

כשהוא שואל אותי מה שלומי, אני שותקת. לא יודעת איזה גרסה לספק, ההתלבטות היא בין זו שקלה לעיכול ,לא אומרת הרבה ומאוד רחוקה מהמציאות שלי כרגע. לבין זו שתתאר נאמנה את נפתולי נפשי והשפעת הקורונה וספיחה על מצב רוחי שעגום גם ככה.

ובגלל שאני לא מסתדרת טוב עם שקרים אני מעדיפה לשתוק, ככה תמיד...כשהראש רועם, צועק משתולל השפתיים חתומות.

'מה??'

 הוא שואל שוב

'מה איתך?'

'אני?' ...'כואבות לי האזניים...'