לפני 6 שנים. 15 באפריל 2018 בשעה 19:31
בלי רעש, בלי בלאגן.
קצר, מהיר ונקי.
בלי הרבה מילים.
בוודאי שבלי תארים.
תהיו טובים לעצמכם.
תהיו רגישים לאחרים.
פיקחו עיניים.
פתחו אזניים. הקשיבו, לשקט, למילים.
בלי שקרים.
קומו ולכו, זה יותר פשוט מלשנות אחרים.
סבלנות, אמיתית כזו.
מלאה בעוז, באמונה, בתקווה.
לא הכל שחור, זה רק הלכלוך על העדשה.
חשבו פעם, פעמיים לפני שאתם מדברים או כותבים.
ואז עוד פעם, ושוב, אחרי כמה מילים.
תודו לאחרים.
לכל מי שנקרה בדרככם.
אחלו יום, לילה, שבוע, חודש טוב.
חייכו, גם כשקשה, אומרים שזה משפיע כלפי פנים.
כשנראה לכם שאין עוד מקום, או אפשרות לנשום, קחו בכח עוד טיפה אוויר, תראו איך מגלים דברים חדשים.
אני נסעתי בזמן,
הקדמתי ואיחרתי,
המסע עוד לא תם,
אבל את דרכי כמעט וסיימתי.