אפשר להודיע בזהירות על סיום השביתה. העבירו את השמועה מפה לאוזן....
היה יום נחמד.. לפחות עד שעות הצהריים. אח"כ הפך לסיוט.
בהתחלה היו המון אנשים שעיצבנו אותי. אם כל אחד היה מנסה לעצבן אותי בתורו הייתי עומד בזה אבל באותה חצי שעה עיצבנו אותי כמעט כל מי שאני מכיר.
לא, לא, אני לא מדבר על סתם עצבים אלא על חוסר כבוד, שקרים, ניצול, האשמות שווא, חוסר הקשבה, חוסר הבנה, אי-קיום הבטחות חשובות, ועוד מיני ירקות בסגנון, כל אחד והדבר הקטנטן שעשה, ביחד זה גרם לרתיחה. וכשהמים רותחים - הקומקום שורק. (אף פעם לא אהבתי את האנלוגיה הזו, למה לעזאזל אני כותב אותה???)
תודה לכל מי שתמך, אמנם קראתי את כל ההודעות שלכם רק עכשיו עם סיום השביתה אבל שמחתי לגלות הודעות תומכות מכם, תודה.
אין לי כוח עכשיו לכתוב, אני אשלים עוד מעט את מה שצריך לצאת ממני.. קודם לאכול ולהתקלח כי עכשיו 2 בלילה והשביתה גרמה לנזקים קשים בתחומים האלה.... :)
לפני 19 שנים. 11 ביולי 2005 בשעה 23:11
