מין הוא לא מעניין. המיניות היא המעניינת.

אמון הוא דבר כל כך נזיל, רגע יש לך אמון באנשים וברגע הבא הם פוגעים בך ואתה נותר עם הרבה כאב ומעט אמון.

מי שהיה רחוק, מי שהיה קרוב... בתקופה האחרונה כולם עושים דברים שמרחיקים אותי, שפוגעים, שגורמים לי לאבד את אמוני בהם, בהכל...
מוצא את עצמי לבד בפנים, עכשיו כשהוצאתי אותם. אולי יחזרו מתישהו אך בינתיים אני עם עצמי.


בזמן האחרון יש לי תחושה שמי שכבר מגיע פנימה ונוגע ב"אני" החשוף לפניו לא נשאר שם יותר מידי זמן אלא בוחר ללכת. מה יש שם שמרתיע כ"כ? אולי אנשים סתם לא אוהבים את מה שיש שם? אולי זה (אני) משעמם אותם, אולי זה כבד ומורכב מידי ואולי זה בעצם סתם עוף מוזר...
אולי מי שנכנס פנימה רואה כמה חשוף ופגיע הוא "אני", אני ללא המסיכות העוטפות אותי וללא חומות ההגנה המקיפות אותי

אולי מעכשיו אהיה מחוזק, שונה. אולי יפסיק להיות לי אכפת סוף סוף. אולי אסנן בקפדנות את האנשים אליהם אני מתקרב, את האנשים להם אני מרשה להתקרב אלי ולראות אותי מבפנים. אולי אקבע כללים נוקשים אשר יובהרו מההתחלה, אולי אקרא לכם את זכויותיכם כמו שעושים השוטרים בסרטים.

כן, מהיום אין כניסה. מי שלא יודע את הסיסמא לא יכנס. הקטע היפה הוא שבכלל לא המצאתי סיסמא, אז בהצלחה לכם כל הפוגעים הפוטינצאלים. בהצלחה... נסו עד מחר אבל לא תצליחו לחדור אלי בדרכי שלום כמו איזה סוס טרויאני ואז לרצוח את כל מה שתראו בפנים. בהצלחה....