מין הוא לא מעניין. המיניות היא המעניינת.

עגמומיות, איזו מילה מוזרה.
בעיני היא מתארת סוג של עצב,
עצב כהה, עמום ומתמשך, לא עצב חד,
עצב עמוק ולא פצע קטן ושטחי.
עצב שנובע כתוצאה מתהליך ארוך שמתרחש או מהבנה מסויימת שמופנמת,
לא מאירוע בודד שגורם פשוט לעצב רגיל.

כשעגמומיות משתלטת עלי בנושאים מסויימים זה לא אומר שכל כולי עצוב. לא.
את חיי אני ממשיך כרגיל,
מחשבותיי אותן מחשבות,
תחושותיי לא משתנות,
אך באותם נושאים מסויימים,
משהו בתוכי נחמץ.

הדברים הקטנים שגורמים לי לאותה עגמומיות הם דברים שהיו יכולים לשבור אותי לפני לא הרבה זמן. דברים שהיו מרסקים אותי מרוב עצב, אבל אני (המגובש יותר עם עצמי, הרבה יותר מפעם) עשיתי מעשה והחלטתי לקבל את הדברים. אני זורם עם המצב כמו שהוא ומנסה לקבל עלי את הסיטואציות השונות, את הlook החדש של חיי. כשמצב מסויים מפריע לי אני מפנה את האנרגיה השלילית הזו ע"מ לתמוך באנשים הנוגעים בדבר, מנסה לחזק את אושרם שבד"כ מגיע על חשבוני (הרי אחרת המצב לא היה מפריע לי) וכך אושרם כבר לא גורם לי להרגשת הפיספוס\מרמור\קנאה שלעיתים מלווים אותי. אני באמת ובתמים הופך שמח בגללם, שמח כי טוב לאנשים היקרים לי, שמח שאני מסב להם מעט אושר ותמיכה במקום להיות הפולנייה עם הפרצוף החמוץ והממורמר. שמח במקום לקנא\להתמרמר\לכעוס.

עם זאת העננה ממשיכה ללוות אותי.
עננת העגמומיות מלווה אותי כי מתרחק ממני משהו שאני מאוד רוצה,
כי לא ראיתי את אחד האנשים היקרים לי ביותר כבר הרבה זמן (חודש? כבר עבר חודש??) , ובקצב בו העניינים מתקדמים גם לא אראה אותו בחודש הקרוב, ואני מתגעגע...
לראשי מנסות להתגנב מחשבות רעות שאומרות לי כמה המעשים האלה)או יותר נכון חוסר המעשים) מעידים על ירידת ערכי בעיניו. אבל העיקר שטוב לו, באמת (באמת! ) העיקר שהוא מקבל את מה שהוא רוצה וצריך כרגע בחייו... גם אם המפגשים איתי תופסים עכשיו מקום פחות חשוב מעיסוקים אחרים. זה באמת בסדר מבחינתי. אני יודע שהוא אוהב אותי אבל עדיין, מעשים יותר חשובים ממילים. לא נורא, באמת. אני ממש שמח בשבילו. הוא עובר עכשיו המון שינויים בחיים, שינויים לטובה. אני רואה איך הוא מתפתח, איך הוא מחזק את עצמו ואני שמח בשבילו ובשבילי, כי הוא באמת חשוב לי.
כנראה שאצטרך לזרום גם עם זה, במקום לכעוס אני פשוט אעשה סוויצ' בראש, האהבה שלי אליו לא תשתנה אבל פחות יפריעו לי הדברים האלה, בדיוק בגלל כל מה שכתבתי עד עכשיו.

אז למרות שהדברים לא מתנהלים כפי שתכננתי וכפי שרציתי אותם, הם כנראה בדיוק מה שצריך לקרות, וזה עושה לי טוב.
( ולא רק לי, יש איזו קוסמיות בעניין הזה שגורמת לכולם להרגיש עם זה טוב.)

זה עושה לי טוב, והטוב הזה חזק מן העגמומיות הרעה. חזק ממנה ומנצח אותה !