סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מין הוא לא מעניין. המיניות היא המעניינת.

לפני 13 שנים. 31 בדצמבר 2010 בשעה 15:31

זהו, עוד כמה שעות נחתמת שנת 2010, רק עוד קצת וכולנו נהיה בני משפחת 2011.

הבטן מתהפכת לי מהתרגשות,
כמו לפני אירוע חשוב או התחלה חדשה.

שנה חדשה מתחילה ולמרות שהמחר לא יהיה שונה משמעותית מהאתמול והחיים ממשיכים כרגיל, עדיין יש סמליות גדולה בספירת השנים, ובתלישת עמוד נוסף מיומן תולדות חיינו, או שמא כתיבתו של פרק זה בספר תולדות חיינו.

שנת 2010 הייתה עבורי שנת מעבר;
היא התחילה עם כל הקושי שנגרר עוד משנת 2009 וקודמותיה, גוררת על גבה משא כבד וסבוך פיתרון, אך עם הרבה תקווה ואמביציה. ואמונה.
היא הסתיימה בקול תרועת ניצחון, בהרגשה מלאה של חיבור, חמימות ועוצמה שקטה ובטוחה.
התקווה הפכה למציאות, והאמונה הפכה להיות עמוד השדרה של חיי.

נכון, עדיין מתמודד עם השדים הפרטיים שלי, אבל מי לא? והחלק הזה בחיי תפס פרופורציה מתאימה, העבר הוא כמו תבשיל קטן שמתבשל על הפלטה ומשחרר לאט לאט אדים ומסקנות שמכוונים אותי בדרך הנכונה.

אני מלא באהבה.
אני מביט לאחור ומול עיני העצומות עוברות כל מאורעות השנה האחרונה. אני חזק ומחייך, אני גאה וחופשי. אני שלם.
צבא האור ניצח במלחמה והביס את כל שחורי המדים. לאחר מלחמה קשה וארוכה שנמשכה שנים, הייתה השנה החולפת מעין "קרב אחרון" בו הסתיים בהצלחה תהליך ארוך ומייגע של טרנספורמציה.
ואולי לא באמת הסתיים אלא רק מתחיל... 😄

31.12.2010 – אני חיי את חיי כפי שאני רוצה. במיוחד מהבחינה הרגשית והמנטאלית.
אני מרגיש בטוח עם עצמי כאישה שמרגישה בטוחה תחת זרועו העוטפת של אהובה.
אני מרגיש עטוף כמוה ללא צורך במישהו שיבוא ויעטוף אותי.

עטוף ועוטף...
מערכת יחסים שלמה ובריאה עם עצמי, ועם העולם.


- - - -


&feature=related

לא מבטיח כלום,
רק מבט שקט, רגע מנוחה
היו הרבה מאושרים
שלא הצליחו לעשות אותך שמחה.
בואי כמו שאת,
צוחקת לעברי בפנים רכות
אני אוהב את המילים
אך בעיקר אני שומר את השתיקות

וכשיכאב מהעולם ומבפנים
אני אוהב גם את הפצעים הישנים
ומבטך
גשם מלטף, עצב מטפטף
תמיד הכל עד הסוף
וכשהסתיו ישיר שלכת דאגה
אני כוכב
כל הלילה חושך לא יגע
אלייך שר
כמו בהתחלה, בלי לומר מילה
אלייך שר, לך
ואני שר

לא מבטיח כלום,
רק כתף רכה, משענת ללבך
היו הרבה מאוד ידיים מלטפות
שלא מחו, גם לא דמעה מכאבך
רק הישארי, בלי לומר סליחה
מי זוכר מילים
אני נפצע מכל משפט
אך בעיקר אני נשבר מהצלילים

וכשיכאב מהעולם ומבפנים
אני אוהב גם את הפצעים הישנים
ומבטך
גשם מלטף, עצב מטפטף
תמיד הכל עד הסוף
וכשהסתיו ישיר שלכת דאגה
אני כוכב
כל הלילה חושך לא יגע
אלייך שר
כמו בהתחלה, בלי לומר מילה
אלייך שר, לך
ואני שר











Lakshmi​(נשלטת) -
איזה פוסט אופטימי
כן ירבו פוסטים כגון:)


אהבתי.
לפני 13 שנים
OMEN{בובת זונה} - כן. ירבו. :)
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י