מין הוא לא מעניין. המיניות היא המעניינת.

למען הסר ספק:
בפוסט הקודם תיארתי מצב מסויים.
שאלו אותי אנשים לאחר שקראו את הפוסט הקודם: "בדיעבד, לאחר שאתה יוצא ממצב הרוח הזה, האם אתה מסביר לאלו שנפגעו את הסיבות שהוא הציף אותך? הרי אתה חייב הסבר לסובבים אותך אשר אתה חשוב להם".

חשוב לי להוסיף שאין מדובר בסיבות קונקרטיות שניתן להניח עליהן את האצבע, אלא פשוט מצברוח נטול סיבה ברורה אשר עולה בי בעקבות משהו טפשי כמו שיר ברדיו שמחזיר אותי אחורה בזמן, או זיכרון\מחשבה שגורמים לי לשקוע בתוך הרגשת בעעע כללית.
זה עלול לקרות גם אם רגע לפני כן היה מרוח לי חיוך על הפנים וגם אם היה לי יום נהדר, שבוע מצוין וחודש נפלא.

עוד חשוב לי להדגיש שכל המצב הזה שבפוסט הקודם כיניתי אותו "מלחמת עולם" לא מתרחש לעיתים קרובות אלא לעיתים מאוד רחוקות. עם זאת, כאשר הוא מפתיע וקופץ לביקור הנזק הנגרם הוא בד"כ גדול בגלל חוסר המוכנות של אנשים לקבל את בקשתי וכמו כן להאמין שזה לא בגללם. (ואי אפשר ממש להאשים אותם כי אם אני מתעצבן עליהם או מתרחק מהם או הופך קר לפתע, אז מנקודת מבטם הם מבינים שזה מכוון אליהם ספציפית.)

זהו. הסרתי ספק.