|
|
|
אז חגגתי יומולדת לפני כמה ימים.. כן.. ולא עשיתי באז.
אז חגגתי יומולדת לפני כמה ימים ועשו לי תיקון ליומלדת משנה שעברה, שהיה קטסטרופה אחת גדולה.
אז חגגתי יומולדת לפני כמה ימים, והעוגן הפתיע אותי במתנה הכי שווה, וזה היה שווה יותר כי הוא בחיים לא קנה לי מתנה (הוא מפרגן בדברים אחרים).
אז חגגתי יומולדת לפני כמה ימים וטרם מצאתי מתנה לעצמי.
מי מוכנה להיות המתנה בשבילי?
איך מורידים צביעות מבן אדם?
מקלחת טובה? קרצוף עם חומר ניקוי?
לא מדובר בצבע רגיל, מדובר בצביעות שנדבקה בו כמו טינופת... לא יורדת...מה לא ניסיתי עליו...כלום.
עצות.
יש מלא. מלא הצעות.
יש מבחר.. אוף, כמה שזה קל..
זה קל לבחור אחד, לתת לו ולקחת ממנו. לצאת ריקה, חלולה.
אני לא יודעת מה אני רוצה.
והרוב סבבה כאלו, נחמדים. חותרים לשורה התחתונה... מיטה. אבל הדרך, לרוב, נחמדה.
אבל אני חלולה, בוערת, שקטה.
לאיודעת מה אני רוצה.
יש מלא. יש מבחר. להושיט את היד ולקחת.
אז למה, למה אני בוחרת בלבד?
בשקט. בחושך.
ומאפשרת לו לחדור לי מבעד להגנות שבניתי בבכי, בלילות בלי שינה. לבד!
בוא. רק תבוא.
אישה.
מתחלפת.
אמיתית כזו שתדע לתת ולקחת.
כמו שצריך.
בא לי מתנה לעצמי
שאני נכנסת לבלוגים/אתרים של גרושים/גרושות! אין מצב!!! מעדיפה לקרוא סיפורי בדס"מ, להתנתק מהמציאות ולהמשיך לנשום!
תודה לכם :)
עבורי, יהיה לזיין את בעלה של המאהבת של הפרוד שלי....
ואז ארגע.
יש עלי קולר.
קולר שהענקת לי, בלי שתדע
אפילו.
יש עלי קולר.
חונק אותי, כמה פעמים ביום
מונע ממני לנשום נכון, ובכלל
ואז
הלב דופק בטירוף
והעיניים מפסיקות לראות.
התקףחרדה קוראים לזה.
ואני מרגישה את הקולר הזה, צרוב לי לעור, עושה בי שמות.
למרות שאין בי טיפת אופי נשלט, את הקולר הזה קיבלתי ממך, כשהייתי מוטלת לרגליך...
רוצה שתיקח אותו חזרה. רוצה לחזור לנשום בקלות. לשכוח ממך, תיעלם.
לא שולטת ובטח לא נשלטת, קולרים זה לא בשבילי.
אם כבר להעניק לי משהו, תביא פיג'מת פליז.
גורם לאנשים לחשוב שהם יכולים לדלג לי לתוך החיים אחרי 25 שנים שבהן התעלמו מקיומי?
האא??? משפחה דפוקה!
את השקט שלי בחזרה!
ושהעולם יעצור.
מבינה גברים.
כלום כבר לא מספיק טוב להם.
