ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הגיל והתרגיל

על כל מיני דברים
לפני 7 שנים. 13 באוקטובר 2017 בשעה 10:51

לים. לנקות את הראש. הדמעות מתערבבות עם המים. 

 

אותו טעם...

לפני 7 שנים. 11 באוקטובר 2017 בשעה 11:38

"איזהו גיבור הכובש את ייצרו". 

 

למרות שנהניתי פעם קודמת, הפעם אמרתי לו "לא". 

 

ג י ב ו ר ת   ע ל

אבל חרמנית מוווווותתתתתת!!!!!

לפני 7 שנים. 9 באוקטובר 2017 בשעה 20:17

כלב מנוול בוגדני. 

בגללך עכשיו אני חצי זונה...פותחת עיניים לתועבה ורגליים לתאווה

והכל בגללך

אז בעצם... מגיעה לך התודה!! 

לפני 7 שנים. 9 באוקטובר 2017 בשעה 19:30

הגעתי אליך. שנינו יודעים למה, בלי משחקים. הרגשתי בבית. קצת סמול טוק, סיגריה ולעניינים. היה איטי. איטי מדי. הגוף שלי צריך להתפרע. להרגיש. אז הורדת אותי על ארבע ונתת כמה ספנקים.. לא מספיק!!! חשבתי שאתה שולט שאתה אלפא. זה לא שבאתי עכשיו לסשן מחנך בדחיית סיפוקים. אולי תזיין אותי כבר???? אבל לא... טוב לך שאני מוצצת ומוצצת ומוצצתתתתתת.. כמעט נרדמתי לך על הזין...טוב..משנים תנוחה ועוד אחת. קצת צעצועים וניליים כאלה, ואתה בשלך. מתחננת לעוד מתחננת להרגיש. ואתה איטי כזה... הלוווו אין לי מלתעות שם למטה....מה אישה צריכה לעשות כדי לקבל פה יחס???חשבתי שאתה שולט, שאתה אלפא.. ויש לך מגירה ענקית  כזו מלאה צעצועים מגרים..אבל אתה סוגר אותה בטריקה..שוכבים שם במיטה שלך, מתלהב מהגוף שלי.. מאיך שאני מרגישה לך. אבל זה לא זה.. אני לא שם איתך. ואז אתה מכאיב.. מסובב פיטמה ועוד קצת... זה לא נעים.. אתה לא עושה את זה נעים. אז מזרזת את העיניינים, היית נחמד אז לא בא לי לבאס. אתה גומר בקול. אני לא. מקלחת זריזה ורוצה לעוף. אבל אתה.. איטי כזה.. מנסה לנתח את מה שהיה.. די, תנוח. אני אומרת לך. שנינו יודעים: אנחנו אנשים נחמדים, אבל זה לא זה ולא תהיה פעם באה. 

 

לפני 7 שנים. 8 באוקטובר 2017 בשעה 13:26

את חתיכות העוף לשקיות. 5 בכל שקית. 

עצרתי רגע, משהו לא מסתדר. 

נכון! אני לא צריכה לקחת אותך בחשבון כשאני מבשלת. 

אז הוצאתי חתיכה. נוספו לי עוד שתי שקיות של עוף חתוך.

בואנ'ה, איזה חסכון זה בלעדיך! 

 

לפני 7 שנים. 7 באוקטובר 2017 בשעה 19:27

הליכה.

ראיתי אותה עם בעלה. יושבים בפנאן במסעדה. 

התקרבתי. מעקה נמוך מפריד ביני לבינם. עליתי עליו. קרובה לפרצוף תחת שלה. הסתכלו עלי המומים.. לא הוציאו הגה. לקחת את כוס השתיה שלה, לגמתי, גרגרתי, ירקתי הכל חזרה לכוס. שפכתי לה את זה לצלחת האוכל.

כלבה, היא אומרת לי. אני צוחקת. אומרת לה: אכן, אבל את הזונה ומסתבר שגם לא ככ מוצלחת.. יעדו בעלך ובעלי... 

פתאום מרגישה משיכת שיער אכזרית. צוחקת. אומרת לו: מאמי, אתה יודע שאני אוהבת חזק, וזה רק מחרמן אותי יותר... מנשקת אותו עם לשון. היא בוכה. 

מסתובבת אליה: ברור לך שהוא מחזיר לך ודופק מהצד, נכון? 

צוחקת והולכת...חבל להוריד את הקצב. 

 

פאאאאאאקקקקקק איזו פנטזיה... לא שמתי לב שהלכתי כבר 7 ק"מ... 

צוחקת. 

לפני 7 שנים. 7 באוקטובר 2017 בשעה 10:49

האוטו לבן שלנו..

קפה? למה לא.

שתינו. אורות של שבת בבית. 

אז מה? כואב לך הגב? את רוצה מסאג' (זה הפך להיות מילה נרדפת לסקס), שתקתי.

ואז נזכרתי בכם. בתמיכה, במלכות השולטות ואיך הן לוקחות בלי חשבון. 

אמרתי: כן. אני גמורה (בלי סקס כמה ימים באמת גומר אותי...)

הוא, בהתלהבות של כלבלב (ממתי אני חושבת את זה עליו??? לא משנה), נועל את הדלת של הבית, גם מלמעלה, מפנה את השולחן, מכבה אורות בסלון, לוקח ת'נייד לחדר (נוהל לילה כשהיינו נשואים).. ואני חושבת לעצמי: באמת נדמה לו שהוא נשאר לישון כאן?? אבל שותקת. 

בחדר, מסאג', סקס עצבני משהו (מצידי), גמירות (לא בכמות שרציתי אבל אי אפשר לאכול את כל העולם) ואז אני שואלת: להקפיץ אותך הביתה? הוא, די המום: לא.. אלך ברגל. אבל אפשר להתקלח קודם? ברור, אני עונה באדישות. 

מקלחים.

מתלבשים.

מלווה אותו לדלת, פותחת נעילות, מדליקה אור, מסתכלת עליו יוצא, הולך, מתרחק. סוגרת דלת. לוקחת סיגריה טעימה ונחה בסלון. 

מרגישה נהדר!!!!! 

בזכותכם. 

לפני 7 שנים. 3 באוקטובר 2017 בשעה 21:49

אתה: קשוב ושנון, עדין ומבין.

נותן חיבוק וירטואלי והבטחה להיות לויאלי.

אתה: רומנטי ושרמנטי ושונה מכל השאר..מה עוד נאמר? 

אתה אמיתי בכלל או כמו הכלל? 

מחכה בסיבוב לעוד פרודה/גרושה לעשות עליה תרגיל של מציל, לעבוד עליה בלי בושה עד כיבושה...

והיא..אוספת את האגו המפוזר שלה מההוא, מיזה, ממך.. 

חושבת שהיא עובדת עליך.. ואתה? זאב בעור של כבשה..זאב שאורב לטרף הבא. 

אתה: קשוב ושנון, עדין ומבין...

אבל מותק, חכי עוד יום, עוד שעה עוד דקה, יאבד בך עניין וימשיך לפצועה הבאה ואת לא תביני מה בדיוק פה קרה, הרי הרגע חשפת עבורו ציץ ושם זייפת גמירה...

תביני, את אחת מאלף אם לא יותר. בשניה עליך הוא מוותר. 

והוא? עם בעיות קשב וריכוז, ממשיך הלאה לעשות סיבוב על הוירטואלית  החדשה שחשבה שתפסה מציאה...

 

לפני 7 שנים. 2 באוקטובר 2017 בשעה 20:18

אותי כל הדרך הביתה.

ליטפת ונישקת, שיחזרת את המעשים שמהם נהננו בשעות האחרונות.

הערצת אותי כל הדרך הביתה, וכשהגענו, 

עצרת לי ליד האוטו שלי

ונסעת. 

לבית שלך.

ואני נותרתי עם הערצה שלך

ותחושה נעימה של אושר. 

לפני 7 שנים. 1 באוקטובר 2017 בשעה 19:41

למה גברים דחויים הופכים להיות רעים

רעילים

מגעילים.

למה ה-די, וה-לא, ו-לא מתאים

הופך אתכם לשוטים?

תצמיחו עור, תעמידו ז..  שנסו מותניים,

תהיו חזקים ותמשיכו הלאה

אל עבר האחת שלכם, שתצמיח לכם את האגו עד השמיים

ותגיד לכם כן ו-עוד ו-בוא.

ואז, תפסיקו לחוש דחויים, וההערצה אליכם תהפוך אתכם לגברים נחמדים...