לפני שנתיים. 14 בספטמבר 2021 בשעה 14:19
ראיתי אותו, אחרי המון זמן שלא.
למען הדיוק הוא ראה אותי וקרא לי. לא ממש משנה.
החיוך של שנינו, פתאום הבנתי למה נמשכתי אליו פעם מזמן.
חיבוק, ריח. הקול הזה שלו. עוד חיוך.
וכשהלכתי, הבנתי גם למה אני כבר לא נמשכת אליו.
אבל נמשכת לשכמותו. הוא טבע בי משהו לנצח, ועל זה לעולם לא אוקיר לו תודה.