"אני מכור לך".
הסתכלתי עליך כאילו צימחת קרניים. "השתגעת?" שאלתי. זה לא אתה...אתה נשוי, אתה הפאן שלי. אתה: שנפגש איתי לסקס לוהט וחוזר הביתה, אתה שמגלה איתי עולמות חדשים ועושה לי דברים שלא חלמת שאסכים. אתה, שגיליתי לך מה אני אוהבת ולמדנו יחד להתענג. אתה, שנפגש איתי לסקס אחר, שבסופו אתה חוזר הביתה לאישה, לילדים, לחיים הסוערים שלך.
הסתכלתי עליך, לא מאמינה!
אנחנו לא מתאהבים! אנחנו לא מתמכרים! אנחנו עושים סקס
נ ה ד ר!
מאיפה זה בא עכשיו???
כשאמרתי לך שאני עוזבת את הבית, אמרת: בואי נעשה מסיבת פרידה.. אני לא סוחב אותך. צחקתי עליך... אתה? תסחוב אותי? אני עומדת על הרגליים כל החיים, אני הסוחבת לא נסחבת. עשינו מסיבת פרידה.
אחרי יומיים שלחת הודעה..
נפגשנו. סקס כמו שאנחנו אוהבים ויותר.
התכרבלנו. אז אמרת לי "אני מכור לך"...
מה אני עושה עם זה?
עשיתי קעקוע שמזכיר לי אותך.
