כל שרירי התאמצו כאשר המשכתי לדפוק אותה בעוצמה, את הגניחות שלה שמעו בוודאות בכל השכונה, כל הנמצא בסביבה הבין שבדירה שלי, כלבה מקבלת את שכרה. עבדתי והזעתי עד שהגמירה שלה הרעידה את הסלון. הקול המתייפח שלה השתתק לכמה רגעים, כנגמר לה האוויר, עינייה התגלגלו לאחור ולאחר מכן השתחררה גניחה עוצמתית. גופה החל לרטוט ולפרכס, רגליה נסגרו חזק והחור שלה התכווץ וירה את אצבעותיי החוצה.
מתנשפת, מיוזעת ובלי יכולת להגיב היא נמרחה על הספה. האזור למרגלות הפתח שלה היה מלוכלך ומלא בכתמי חטאים.
בעיה... אני עדיין עם זקפה מטורפת, לא מסופק, והיא מעולפת כמו נרקומנית שלקחה מנת יתר.
תפסתי חזק בשיער הבזלת שלה, מהקרקפת, גררתי והפלתי אותה לרצפה. משכתי שוב והרמתי אותה שתשב על ברכיה. הרגשתי שאני משחק עם בובת סמרטוט, אבל בובת סמרטוט מחרמנת במיוחד. היא הייתה במצב של חוסר תגובה, מותשת ומפורקת, אך המבט שלה - מרקם של פחד ונתינת אמון מוחלט, הורה לי להמשיך.
מהר הפשלתי את המכנס והבוקסר והטלתי אותם על הספה לצד ראשה, פסעתי קדימה ודחפתי את הזין עמוק לפיה לקולות חניקה רטובים. מה שחיכיתי לו כל כך סוף סוף קורה.
"תסגרי את השפתיים, תהדקי אותן חזק ותמצצי". היא הייתה חייבת הוראות ברורות, חדות ופשוטות. היא לא תפקדה, היא על אוטומט, רק יודעת לקבל פקודות ולבצע. הכנסתי עמוק, הלשון שלה החלה להזדחל ולטעום. אני מוציא, ועם הזין נוטף ברוק שלה אני סוטר לה על השפתיים ועל הלחי. לפי החיוך השובב היא אהבה את זה ממש הכלבה. שוב הכנסתי את מלואו והתחלתי לדפוק לה את הפה והפנים. בהתחלה עוד הייתי איטי, אבל מהר מאוד התעלמתי מכך שהיא אדם. דפקתי כאילו היא לא שם, בשלב זה היא חור עבורי ותו לא. תפסתי את הראש שלה מצדדיו והגברתי מהירות וחוזק. בוודאות כאב לה, מהמכה של הפנים שלה בשרירי בטני המכווצים ומהזין שפוגע לה בדופן בגרון, אבל לא היה לי אכפת, הייתי מנוכר. משהו השתנה בי, צד אפל יצא, הייתי זר לעצמי.
תשאבי טוב, תמצצי כמו זונה! תשתמשי בלשון, תסגרי חזק את השפתיים! נתתי לה הוראות כמו מפקד בטירונות בזמן שאני טוחן לה את הפה. אחרי כמה דקות של שימוש אגרסיבי בפה שלה, שלפתי אותו וגמרתי לה על הפנים. הרבה זמן לא גמרתי ככה, כל כך הרבה. מספר רב של התזות חזקות וחמות כיסו את פניה היפות, את המצח שלה, העיניים, השפתיים, הסנטר, הלחיים. הכל.
מוטלת על הברכיים ומרוחה בנוזל הלבן, היא לבדה אחזה באיבר המתרפה שלי וליקטה עם לשונה את כל השאריות שעליו. קרסתי לספה לנוח קצת כשהיא על הרצפה לצדי, המומה, אבל בעיקר...
מטונפת.