סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

כותב למגירה

לפני 6 שנים. 4 בנובמבר 2018 בשעה 21:59

עם היד המשפשפת פתחתי לה במהירות ובמיומנות את הכפתורים במכנס ומשכתי אותם קצת למטה. היא לבשה תחתון ורוד, מסוג תחרה יוקרתי אבל גם זנותי מאוד. היא לבשה אותו במיוחד בשבילי, היא ידעה למה היא תהפוך היום וזה הדליק אותי. היד נכנסה לתוך המכנס והתחלתי ללטף אותה דרך התחתון שהיה לח וספוג ממש.

 

היד השנייה, עם רצון משל עצמה, נאחזה בבד הזול של הגופייה ומשכה מהמחשוף כדי לגלות את החזייה. מהרגע שנכנסה לי לרכב עוד כשאספתי אותה, חיכיתי לרגע הזה שאראה את השדיים העגולים והחצופים שלה ארוזים יפה בחזייה קטנה מהמומלץ, ומה שנגלה לעיניי לא אכזב בכלל. מיד קרעתי את החזייה מטה, לא הפשטתי אותה לגמרי, רק מספיק כדי שהחזה העומד שלה ייצא החוצה, הרי אין זמן להפשיט לגמרי בזמן אונס.

נישקתי אותה, ספק כדי להרגיע אותה מעט, להזכיר לה שאני חושק בה בלי קשר ושזה רק משחק, אבל כנראה כי רציתי ממש לטעום את כולה. מבין הנשיקות טיילתי לחזה שלה, תפסתי אותו חזק, הוא רך וקופצני, נשכתי וינקתי אותו. עברתי לפטמות וליקקתי אותן בעדינות. הרעידות וההתכווצויות שלה בישרו לי שהיא רגישה מאוד באזורים הללו.

 

מתוך שיכרון החושים הזה החדרתי בהבזק שתי אצבעות מחוספסות עמוק לנרתיק הצר שלה. עוד בשיחות שלנו היא עלעלה רבות על כמה שהיא קטנה שם למטה. זה נחמד לגלות שבחורה דוברת אמת, במיוחד אם זה דרך שתי אצבעות שמתקשות טיפה לפלס דרך השריר הרך של החור שלה. היא זעקה וגנחה כמו מטורפת, דמעות החלו לזלוג מעיניה ומבעד לגניחה היא הצליחה להגניב בקשה שאפסיק, שזה כואב לה נורא.

כל היד שלי כבר רטובה, אני רוצה עוד.

מזל שסיכמנו מקודם – לא משנה מה, לא לעצור.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י