ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

כותב למגירה

לפני שנה. 8 באפריל 2023 בשעה 16:58

לזיין ת'תחת, לדפוק מאחור, אנאלי.

אקט מרגש, סוחף, מענג ובעיקר... מגוון. מגוון בדרכים בהן הוא מושך אנשים שונים, מגוון בגירויים, מגוון בנקודות במוח אותן הוא מעקצץ.

 

יש כאלה שאוהבים את זה נטו בגלל הפן הפיזי - חור קטן, מכווץ, צר ומהודק. הם נהנים מהחדירה, מלהרגיש אותו חובק ואוחז בצורה חזקה את הזין. מלהרגיש את החום המבעבע בתוכו עם כל אבחה עמוקה.

 

יש מי שמתגרים מתחושת האסור השזורה בו, מהטאבו שעופף אותו. מתרגשים מלבעול חור בתולי שלא נועד לכך, מלבצע מעשה מלוכלך, מגונה ומלא בחטא. מעוד דרך לגרום לאישה להרגיש מטונפת, מחוללת ומסופקת.

 

לאחרים "עושה" את זה הדומיננטיות שבדבר. התחושה הזו של להיות מעל האישה ולשפד אותה למזרן מבלי שהיא יכולה להגיב. ההרגשה שאתה שולל לה את הכוח להתנגד, את היכולת לזוז, רק מעצם זה שהתחושות שנובעות מהחור המשומש שלה משתקות אותה. באקט אחד ראוותני, הפכת אותה מאישה חזקה לעצם דומם שמסוגל רק לקבל, ואותך לחיה שרק יודעת לקחת.

 

אני, לצערי או לשמחתי, לא נמנה בין כל אלה. עבורי, הדברים הללו שוליים ולא כל כך מגרים. ישנה רק מחווה אחת, בזיק של רגע, שמגרה אותי מעבר לכל דבר אחר:

כשבלהט האקט, כשאין ביכולתה להרכיב אף לא משפט קוהרנטי אחד, היא מסוגלת, איכשהו, להושיט ידה לאחור ובחוזקה לאחוז בשלי.

עושה לי את זה שמתוך שכרון החושים, במעין פעולה אחרונה ונואשת, היא מצליחה להאחז במציאות, בנחמה, ביציבות, בי.

 

לפני שנה. 22 במרץ 2023 בשעה 19:35

בשיחות שהיו לי כאן עם נשים, יצא לי לספר שאני נהנה מאוד מלתת מעצמי, לשים (כביכול) את הסיפוק שלי בצד ובעיקר להתרכז בלפנק את הפרטנרית שלי: לחבק וללטף אותה ארוכות (גוף-שיער-קיצי-שונות), בעיסויי רגליים, כתפיים, גב ותחת (מסתבר שלהקליד על המחשב במשך שעות ממש מפתח את כוח הסיבולת של הידיים והאצבעות), לרדת לה בתאווה שעות ובגדול להפוך אותה למרכז העניינים מבלי לחשוב על "הצרכים" שלי.

בתגובה הן היו שואלות, אבל בפרופיל כתבת שאתה "דומיננטי" - מושג שיותר קרוב לגוון של "השולט", ומה שאתה מתאר נשמע יותר "נשלטי", אז איך זה מסתדר? אולי אתה מבולבל לגבי מי שאתה ומה שאתה אוהב?

 

ולהן אני עונה,

מה יותר "שולט" מלגרום למישהי להתמסר כל כולה ולשכוח את מחשבותיה, רק עם מגע ידיי?

מה יותר "שולט" מלשלוט על הגוף, על העונג ועל הנפש שלה, רק בעזרת הלשון?

מה יותר "שולט" מלדעת מה אני אוהב, מה מסב לי עונג, ולעשות את ה-"מה" הזה בדיוק.

לפני 5 שנים. 25 במרץ 2019 בשעה 18:40

תושמד תושמד תושמד, כמה אפשר להשמיד דברים?

 

המילה הזאת תושמד (שהיא תכלס הקליקבייט הרשמי של הכלוב) רק מנציחה את הכבדות והרצינות יתר שלרוב שוררת במקום הזה.

לא מספיק לנו פשוט למחוק פוסט, אנחנו צריכים להשמיד אותו. חד, עוצמתי, אבסולוטי. לא להשאיר לו זכר.

למה עצרנו בתושמד? תכחד, תחרב, תחוסל, תמחה... בואו נהיה מקוריים!

 

בנימה זאת הלכתי לאכול להכחיד איזו פיתה עם חומוס.

לפני 5 שנים. 24 בינואר 2019 בשעה 22:56

באמת שאני לא מצליח להבין מה כתבת.

נכון, האותיות אכן מהאל"ף בי"ת שלנו והן בהחלט מתחברות לרצפים המייצגים מילים אמתיות בשפתנו. אפילו הקפדת על כללי תחביר נכונים ו, השבח לאל, פיסוק.

ובכל זאת, כל מה שאני מצליח לראות מולי זה פלוץ אחד גדול.

 

בחיי, לא ראיתי כזאת אסופה של נפיחות מצד פסאודו-אינטלקטואלים מאז המיצג בפקולטה למדעי הרוח.

לפני 5 שנים. 22 בינואר 2019 בשעה 17:30

יש את המשחק המשעשע הזה fuck, marry, kill והרבה פעמים הוא משוחק על הדמויות מ"חברים" (ולמען האמת, הרכב דמויות של 3 בנים ו3 בנות? הסדרה נוצרה בשביל המשחק).

המשחק הזה הוביל אותי לתהות פעם; מבין רייצ'ל, מוניקה ופיבי, את מי הכי הייתי רוצה בתור נשלטת?

 

רייצ'ל בוודאות לא. רייצ'ל היא מהבחורות השוות האלה שכל אחד היה מת להשכיב, אבל בפועל הן ממש גרועות במיטה. היא תופסת מעצמה יותר מידי וזה מקשה עליה להשתחרר בסקס וליהנות כמו שצריך, דורשת שינהגו בה בעדינות שחלילה השיער לא יהרס או משהו כזה. היא בטח גם יורדת גרוע. מסוג הבנות שעבורן המציצה היא סתם עוד שלב בפולחן הזה שנקרא סקס. חלק מהרוטינה. היא לא אחת כזו שבאמת אוהבת ונהנית מזין פולשני בפה שלה, אחת שיונקת אותו כאילו היה אוויר לנשימה.

אפילו את עניין ה פטמות-זקורות-דרך-הסוודר היא עושה שלא במודע, מילא אם זאת הייתה טקטיקה שלה לגרות את רוס או להשיג קפה חינם מגונטר...

 

התמימים יגידו שפיבי היא הבחירה ההגיונית, אחת כזאת שחסרים לה כמה ברגים ועם תסביכי הורים...  אבל פיבי היא לא נשלטת, היא פשוט סתם אחת שאוהבת ביזאר קשה.

פיבי תזרום אתך על כל הדברים הקינקיים ביותר שחשבת עליהם וגם על כאלה שלא חשבת עליהם. היא תגשים לך פנטזיית פורנו, שלישייה עם אחותה התאומה. היא תקנה צעצועים, תיזום ותפתיע אבל רק כי היא חולנית ומשוגעת. היא תתקע פלאג זנב בתחת לא כדי להיות החתלתולה המסריחה שלך, אלא כי היא באמת ובתמים, בתוך תוכה, רוצה להיות חתולה.

יש סיכוי גבוה יותר שפיבי תשלוט בך מאשר שאתה תצליח להשתלט עליה.

 

וזה משאיר לנו את מוניקה.... מוניקה הקונטרול פריק. בחיי היום יום, היא חייבת לשלוט בכול. יורדת לפרטים הקטנים ביותר בכל דבר ומעצבת אותם לפי דעתה. היא לא נותנת לאף אחד להתערב בהחלטותיה, לא מקשיבה לדעות מנוגדות, נוירוטית ועקשנית בטירוף. המילה האחרונה תמיד חייבת להיות שלה. צ'אנדלר מסתובב מסורס בדירה ואסור לו לעשות שום דבר ללא אישורה. אפילו כשהיא מבשלת, כל מרכיב חייב להיות מדויק, מכומת, תחת שליטה, על פי הספר וללא חריגות.

מוניקה היא הנשלטת בחבורה, ואותה הייתי רוצה. בעוד שבשגרה היא שולטת ביד רמה על כל דבר, בחדרי חדרים היא כמהה לשחרור, מחפשת את ההתמסרות הטוטאלית, את זה שייקח ממנה את המושכות ויאפשר לה להיות במצב של חוסר שליטה אבסולוטי. הניגוד הקיצוני בין לחלק הוראות לכולם לבין לציית לפקודות בזמן שהיא קשורה, עקודה ועם שסתומים עמוק בחורים שלה הוא מה שמאזן אותה. אחרי עוד יום בו היא גערה ונבחה על כולם, היא משתוקקת לסטירה המצלצלת שתאפס אותה, את הכלבה. נורא קל לי לראות ולדמיין במוחי איך תבשיל של חניקה בתוספת תבלין "תסתמי" מרטיב לה את התחתונים ללא שליטה.

אישית, הנשלטת הכי מגרה ומושכת היא לאו דווקא זו שתתמסר בצורה המוחלטת ביותר, אלא זו שהדיסוננס בין העולמות אצלה הוא החד ביותר.

ומוניקה... מוניקה היא בדיוק כזאת.

לפני 5 שנים. 8 בנובמבר 2018 בשעה 17:49

מותשת, חסרת אוויר, מסומנת באדום, שיער מבולגן, מלוכלכת מנוזלים שלך ושלו, נוטפת אותו מהחורים שלך.

"כל הכבוד, היית טובה. זה בשבילך".

תחושת מועקה מצטברת בגופך, זה מרגיש כמו חור שחור שנוצר עמוק בבטן ונותן תחושה שזהו, הסוף קרב.

מילות ההערכה הראשונות שלו כלפייך אי פעם, שלו. של זה שלמדת להעריץ, של אדונך.

הוא מושיט את ידו למגירה ומוציא משם קולר שחור ומבריק, חדש, שלך.

הוא עונד לך אותו בעדינות, עדינות שלא תיארת שאצבעותיו, שעד לפני רגע הענישו בעוצמה, מסוגלות להפיק.

זה מתאים לך בול.

 

הקולר, הוא בסך הכל רצועת בד זולה. אבל עבורך כעת, הוא כל העולם. 

לפני 5 שנים. 6 בנובמבר 2018 בשעה 14:52

חיבוק חם, קרוב, וכן, מטהר את הגוף יותר מכל מקלחת.

 

הליטוף שאחרי, מילת החיבה, הם הגורמים לאתחול תקין של הנפש.

 

חובה לאסוף את השברים, לאחות את הקרעים.

 

תשמרו עליה.

לפני 5 שנים. 6 בנובמבר 2018 בשעה 10:35

נטשתי אותך,

 

כי רציתי להפסיק להרוס אותך.

לפני 5 שנים. 5 בנובמבר 2018 בשעה 9:48

אני אוהב כשאת מגיעה עם שמלה קצרצרה.

 

אני אוהב שכל מה שאני צריך, זה להסיט את התחתון הדק ולחדור אלייך.

 

אני אוהב את זה שאת ככה,

 

נגישה.