ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

כותב למגירה

לפני שנה. 8 באפריל 2023 בשעה 16:58

לזיין ת'תחת, לדפוק מאחור, אנאלי.

אקט מרגש, סוחף, מענג ובעיקר... מגוון. מגוון בדרכים בהן הוא מושך אנשים שונים, מגוון בגירויים, מגוון בנקודות במוח אותן הוא מעקצץ.

 

יש כאלה שאוהבים את זה נטו בגלל הפן הפיזי - חור קטן, מכווץ, צר ומהודק. הם נהנים מהחדירה, מלהרגיש אותו חובק ואוחז בצורה חזקה את הזין. מלהרגיש את החום המבעבע בתוכו עם כל אבחה עמוקה.

 

יש מי שמתגרים מתחושת האסור השזורה בו, מהטאבו שאופף אותו. מתרגשים מלבעול חור בתולי שלא נועד לכך, מלבצע מעשה מלוכלך, מגונה ומלא בחטא. מעוד דרך לגרום לאישה להרגיש מטונפת, מחוללת ומסופקת.

 

לאחרים "עושה" את זה הדומיננטיות שבדבר. התחושה הזו של להיות מעל האישה ולשפד אותה למזרן מבלי שהיא יכולה להגיב. ההרגשה שאתה שולל לה את הכוח להתנגד, את היכולת לזוז, רק מעצם זה שהתחושות שנובעות מהחור המשומש שלה משתקות אותה. באקט אחד ראוותני, הפכת אותה מאישה חזקה לעצם דומם שמסוגל רק לקבל, ואותך לחיה שרק יודעת לקחת.

 

אני, לצערי או לשמחתי, לא נמנה בין כל אלה. עבורי, הדברים הללו שוליים ולא כל כך מגרים. ישנה רק מחווה אחת, בזיק של רגע, שמגרה אותי מעבר לכל דבר אחר:

כשבלהט האקט, כשאין ביכולתה להרכיב אף לא משפט קוהרנטי אחד, היא מסוגלת, איכשהו, להושיט ידה לאחור ובחוזקה לאחוז בשלי.

עושה לי את זה שמתוך שכרון החושים, במעין פעולה אחרונה ונואשת, היא מצליחה להאחז במציאות, בנחמה, ביציבות, בי.

 

לפני שנה. 22 במרץ 2023 בשעה 19:35

בשיחות שהיו לי כאן עם נשים, יצא לי לספר שאני נהנה מאוד מלתת מעצמי, לשים (כביכול) את הסיפוק שלי בצד ובעיקר להתרכז בלפנק את הפרטנרית שלי: לחבק וללטף אותה ארוכות (גוף-שיער-קיצי-שונות), בעיסויי רגליים, כתפיים, גב ותחת (מסתבר שלהקליד על המחשב במשך שעות ממש מפתח את כוח הסיבולת של הידיים והאצבעות), לרדת לה בתאווה שעות ובגדול להפוך אותה למרכז העניינים מבלי לחשוב על "הצרכים" שלי.

בתגובה הן היו שואלות, אבל בפרופיל כתבת שאתה "דומיננטי" - מושג שיותר קרוב לגוון של "השולט", ומה שאתה מתאר נשמע יותר "נשלטי", אז איך זה מסתדר? אולי אתה מבולבל לגבי מי שאתה ומה שאתה אוהב?

 

ולהן אני עונה,

מה יותר "שולט" מלגרום למישהי להתמסר כל כולה ולשכוח את מחשבותיה, רק עם מגע ידיי?

מה יותר "שולט" מלשלוט על הגוף, על העונג ועל הנפש שלה, רק בעזרת הלשון?

מה יותר "שולט" מלדעת מה אני אוהב, מה מסב לי עונג, ולעשות את ה-"מה" הזה בדיוק.

לפני 5 שנים. 25 במרץ 2019 בשעה 18:40

תושמד תושמד תושמד, כמה אפשר להשמיד דברים?

 

המילה הזאת תושמד (שהיא תכלס הקליקבייט הרשמי של הכלוב) רק מנציחה את הכבדות והרצינות יתר שלרוב שוררת במקום הזה.

לא מספיק לנו פשוט למחוק פוסט, אנחנו צריכים להשמיד אותו. חד, עוצמתי, אבסולוטי. לא להשאיר לו זכר.

למה עצרנו בתושמד? תכחד, תחרב, תחוסל, תמחה... בואו נהיה מקוריים!

 

בנימה זאת הלכתי לאכול להכחיד איזו פיתה עם חומוס.

לפני 5 שנים. 24 בינואר 2019 בשעה 22:56

באמת שאני לא מצליח להבין מה כתבת.

נכון, האותיות אכן מהאל"ף בי"ת שלנו והן בהחלט מתחברות לרצפים המייצגים מילים אמתיות בשפתנו. אפילו הקפדת על כללי תחביר נכונים ו, השבח לאל, פיסוק.

ובכל זאת, כל מה שאני מצליח לראות מולי זה פלוץ אחד גדול.

 

בחיי, לא ראיתי כזאת אסופה של נפיחות מצד פסאודו-אינטלקטואלים מאז המיצג בפקולטה למדעי הרוח.

לפני 5 שנים. 22 בינואר 2019 בשעה 17:30

יש את המשחק המשעשע הזה fuck, marry, kill והרבה פעמים הוא משוחק על הדמויות מ"חברים" (ולמען האמת, הרכב דמויות של 3 בנים ו3 בנות? הסדרה נוצרה בשביל המשחק).

המשחק הזה הוביל אותי לתהות פעם; מבין רייצ'ל, מוניקה ופיבי, את מי הכי הייתי רוצה בתור נשלטת?

 

רייצ'ל בוודאות לא. רייצ'ל היא מהבחורות השוות האלה שכל אחד היה מת להשכיב, אבל בפועל הן ממש גרועות במיטה. היא תופסת מעצמה יותר מידי וזה מקשה עליה להשתחרר בסקס וליהנות כמו שצריך, דורשת שינהגו בה בעדינות שחלילה השיער לא יהרס או משהו כזה. היא בטח גם יורדת גרוע. מסוג הבנות שעבורן המציצה היא סתם עוד שלב בפולחן הזה שנקרא סקס. חלק מהרוטינה. היא לא אחת כזו שבאמת אוהבת ונהנית מזין פולשני בפה שלה, אחת שיונקת אותו כאילו היה אוויר לנשימה.

אפילו את עניין ה פטמות-זקורות-דרך-הסוודר היא עושה שלא במודע, מילא אם זאת הייתה טקטיקה שלה לגרות את רוס או להשיג קפה חינם מגונטר...

 

התמימים יגידו שפיבי היא הבחירה ההגיונית, אחת כזאת שחסרים לה כמה ברגים ועם תסביכי הורים...  אבל פיבי היא לא נשלטת, היא פשוט סתם אחת שאוהבת ביזאר קשה.

פיבי תזרום אתך על כל הדברים הקינקיים ביותר שחשבת עליהם וגם על כאלה שלא חשבת עליהם. היא תגשים לך פנטזיית פורנו, שלישייה עם אחותה התאומה. היא תקנה צעצועים, תיזום ותפתיע אבל רק כי היא חולנית ומשוגעת. היא תתקע פלאג זנב בתחת לא כדי להיות החתלתולה המסריחה שלך, אלא כי היא באמת ובתמים, בתוך תוכה, רוצה להיות חתולה.

יש סיכוי גבוה יותר שפיבי תשלוט בך מאשר שאתה תצליח להשתלט עליה.

 

וזה משאיר לנו את מוניקה.... מוניקה הקונטרול פריק. בחיי היום יום, היא חייבת לשלוט בכול. יורדת לפרטים הקטנים ביותר בכל דבר ומעצבת אותם לפי דעתה. היא לא נותנת לאף אחד להתערב בהחלטותיה, לא מקשיבה לדעות מנוגדות, נוירוטית ועקשנית בטירוף. המילה האחרונה תמיד חייבת להיות שלה. צ'אנדלר מסתובב מסורס בדירה ואסור לו לעשות שום דבר ללא אישורה. אפילו כשהיא מבשלת, כל מרכיב חייב להיות מדויק, מכומת, תחת שליטה, על פי הספר וללא חריגות.

מוניקה היא הנשלטת בחבורה, ואותה הייתי רוצה. בעוד שבשגרה היא שולטת ביד רמה על כל דבר, בחדרי חדרים היא כמהה לשחרור, מחפשת את ההתמסרות הטוטאלית, את זה שייקח ממנה את המושכות ויאפשר לה להיות במצב של חוסר שליטה אבסולוטי. הניגוד הקיצוני בין לחלק הוראות לכולם לבין לציית לפקודות בזמן שהיא קשורה, עקודה ועם שסתומים עמוק בחורים שלה הוא מה שמאזן אותה. אחרי עוד יום בו היא גערה ונבחה על כולם, היא משתוקקת לסטירה המצלצלת שתאפס אותה, את הכלבה. נורא קל לי לראות ולדמיין במוחי איך תבשיל של חניקה בתוספת תבלין "תסתמי" מרטיב לה את התחתונים ללא שליטה.

אישית, הנשלטת הכי מגרה ומושכת היא לאו דווקא זו שתתמסר בצורה המוחלטת ביותר, אלא זו שהדיסוננס בין העולמות אצלה הוא החד ביותר.

ומוניקה... מוניקה היא בדיוק כזאת.

לפני 6 שנים. 8 בנובמבר 2018 בשעה 17:49

מותשת, חסרת אוויר, מסומנת באדום, שיער מבולגן, מלוכלכת מנוזלים שלך ושלו, נוטפת אותו מהחורים שלך.

"כל הכבוד, היית טובה. זה בשבילך".

תחושת מועקה מצטברת בגופך, זה מרגיש כמו חור שחור שנוצר עמוק בבטן ונותן תחושה שזהו, הסוף קרב.

מילות ההערכה הראשונות שלו כלפייך אי פעם, שלו. של זה שלמדת להעריץ, של אדונך.

הוא מושיט את ידו למגירה ומוציא משם קולר שחור ומבריק, חדש, שלך.

הוא עונד לך אותו בעדינות, עדינות שלא תיארת שאצבעותיו, שעד לפני רגע הענישו בעוצמה, מסוגלות להפיק.

זה מתאים לך בול.

 

הקולר, הוא בסך הכל רצועת בד זולה. אבל עבורך כעת, הוא כל העולם. 

לפני 6 שנים. 7 בנובמבר 2018 בשעה 18:26

לפתע, חדירה. זין עבה נדחף לחור הרטוב שלך, עמוק לתוכו, הזעקה שלך נבלמת ביד. הוא נשאר בתוכך לכמה רגעים שמרגישים כמו נצח. את לא מצליחה להכיל את גודלו, את מתפתלת וזזה וכל תנועת התנגדות שלך רק מעצימה את התחושה שהוא ממלא אותך. גניחת הסיפוק שלו מהדהדת בראשך, מתפללת שרק ייגמר.


הוא מוציא את הזין באיטיות רבה, את מרגישה באופן חד את הכוס שלך נאחז בו, שואב אותו פנימה. הפחד מעצים כל תחושה. שוב חדירה במכה חזקה שמכאיבה לך נורא. רעש המהלומה שובר את הדממה המורבידית בחדר. הוא נכנס לקצב, וכל מכה נוספת גורמת לחריקת המיטה. דממה מוחלטת שוררת בחדר, אין רחשים, אין קולות מבחוץ, רק רעשי החבטה, צלילי הרטיבות ותזוזות המיטה ממלאים את החלל.

 

היד המשתיקה מחדירה ארבע אצבעות לפה שלך, ארבע אצבעות חונקות, ובלית ברירה את מלקקת בנחישות כל אצבע ואצבע, מחשבה מטופשת שאולי זה יזרז אצלו את הגמירה. ריר נוזל מקצה שפתייך ודמעות מתחילות לזלוג. קצב הזיון אחיד, מלודיה קבועה. אל הקולות הרטובים של החדירה מצטרפים קולות החנק שלך. שירה מושלמת להרמוניה מבעיתה.

היד יוצאת, אוויר לנשימה, הזדמנות לעוד התנגדות אחרונה. צווחות, זעקות, יללות, כלום לא עוזר, אין מי שישמע. יד אגרסיבית תוחבת את פנייך עמוק לכרית, מחרישה אותך. אותה כרית שעד לפני רגע אפשרה לך לחלום. פנייך נמרחות על ערבוב של איפור, רוק ודמעות. למרות זאת, עמוק בתוך הכרית הנעימה, את חשה שביב של רוגע, מנוחה, תקווה. תקווה שמופרת במהרה כאשר הוא נאחז בשיערך, מרים את פרצופך ושוב מטיח אותך לכרית, מרים ומטיח, שוב ושוב ושוב.

 

הכוס שלך בוער וכואב עם שלולית מזוהמת מתחתיו, אכזבה עמוקה שאת כה רטובה מהמצב. התחת העגול והלבנבן שלך כבר צורב ואדום. את כבר מזמן לא מתנגדת, זהו גורלך. להיות רכוש מיני עבור אדם אחר. את מתנתקת מהעולם, מתנתקת מהתחושות והרגשות, הראש שוב נודד למקומות מרוחקים. את מביטה על עצמך מהצד, מושפלת, בזויה, חוויה חוץ גופית מהזן המלוכלך ביותר...

 
תחושה של זרם חזק וחם מחזירה אותך אל המציאות. הזר נמרח עלייך בנהמה אחרונה.

 

זה נגמר.

לפני 6 שנים. 7 בנובמבר 2018 בשעה 11:20

את שכובה על הבטן במיטה לא שלך, הריח נעים אבל לא מוכר. הראש מעורפל, מה בכלל קרה? איך הגעתי למיטה הזו? הרהורים שנעלמים לתוך הכרית הנוחה. החושים לאט לאט חוזרים ומתחדדים. החולצה הרכה מדגדגת את הפטמות הרגישות שלך, את ללא חזייה. החוטיני קצת לוחץ לך על הכוס, וזה נעים. המכנס משי הפצפון והדקיק בקושי שומר עלייך מהרוח המלטפת שנכנסת מידי פעם דרך תריסי החלון. נעים לך במיטה הזרה הזו, עינייך טרוטות והמחשבות נודדות לעולמות אחרים.

פתאום דגדוג נעים ברגל, השערות מסתמרות. מגע מלטף שנע לאורך הרגל הלוך ושוב, כל פעם מרוויח עוד שטח, כל פעם הפות טיפה מתכווץ. לחות מתחילה להצטבר במהירות, זה לא נשלט.
המגע המלטף, של מי הוא? למרות חוסר הידיעה, את משתוקקת כבר, תיגע.

מחשבותייך נקראות, נגיעה במכנס. עוביו הדק מאפשר להרגיש את האצבעות זזות לאורך השפתיים, כל מעבר מרגש ומרטיב עוד יותר. אנחה קלה נפלטת, המגע בכוס הקטן שלך טוב משדמיינת.

עינייך בקושי נפקחות ואת כבר מרגישה גוף גדול ומוצק נשכב מעלייך. את חשה את המשקל מוחץ אותך, את הנשימות החמות נושפות בעורפך ואת ריחו המשכר והמחרמן של הבושם. מתוך תמהיל החושים הזה את גם מרגישה איבר נדחף בין רגלייך, מתקשה לאט עם כל תנועה.
קול מחוספס לוחש את שמך באוזנך, בהלה מתחילה לחלחל בך. את לא בחלום כמו שחשבת עד עכשיו, המציאות מכה בך. את במיטה זרה, עם אדם זר מעלייך וזין זר שמזדקר בין רגלייך.

 
את מנסה להתנגד, לקום, אבל לא מצליחה לזוז כלל. מרותקת למיטה, כוחך אפסי לעומת זה של הזר. יד אחת נשלחת וחוסמת את פיך, סותמת אותך. יד אחרת מורידה לך את המכנס והחוטיני יחדיו בכוח רב.

את ממשיכה לנסות להיאבק, אך הייאוש מתגבר.
"תוותרי, אין לך לאן לברוח. אל תזוזי בזמן שאני מזיין אותך."

המילים הללו, ברוגע בו הן נאמרות, מרסקות אותך. דמעות עצורות חונקות את גרונך.

 

תחושת חוסר אונים.

לפני 6 שנים. 6 בנובמבר 2018 בשעה 14:52

חיבוק חם, קרוב, וכן, מטהר את הגוף יותר מכל מקלחת.

 

הליטוף שאחרי, מילת החיבה, הם הגורמים לאתחול תקין של הנפש.

 

חובה לאסוף את השברים, לאחות את הקרעים.

 

תשמרו עליה.

לפני 6 שנים. 6 בנובמבר 2018 בשעה 10:35

נטשתי אותך,

 

כי רציתי להפסיק להרוס אותך.