את שכובה על הבטן במיטה לא שלך, הריח נעים אבל לא מוכר. הראש מעורפל, מה בכלל קרה? איך הגעתי למיטה הזו? הרהורים שנעלמים לתוך הכרית הנוחה. החושים לאט לאט חוזרים ומתחדדים. החולצה הרכה מדגדגת את הפטמות הרגישות שלך, את ללא חזייה. החוטיני קצת לוחץ לך על הכוס, וזה נעים. המכנס משי הפצפון והדקיק בקושי שומר עלייך מהרוח המלטפת שנכנסת מידי פעם דרך תריסי החלון. נעים לך במיטה הזרה הזו, עינייך טרוטות והמחשבות נודדות לעולמות אחרים.
פתאום דגדוג נעים ברגל, השערות מסתמרות. מגע מלטף שנע לאורך הרגל הלוך ושוב, כל פעם מרוויח עוד שטח, כל פעם הפות טיפה מתכווץ. לחות מתחילה להצטבר במהירות, זה לא נשלט.
המגע המלטף, של מי הוא? למרות חוסר הידיעה, את משתוקקת כבר, תיגע.
מחשבותייך נקראות, נגיעה במכנס. עוביו הדק מאפשר להרגיש את האצבעות זזות לאורך השפתיים, כל מעבר מרגש ומרטיב עוד יותר. אנחה קלה נפלטת, המגע בכוס הקטן שלך טוב משדמיינת.
עינייך בקושי נפקחות ואת כבר מרגישה גוף גדול ומוצק נשכב מעלייך. את חשה את המשקל מוחץ אותך, את הנשימות החמות נושפות בעורפך ואת ריחו המשכר והמחרמן של הבושם. מתוך תמהיל החושים הזה את גם מרגישה איבר נדחף בין רגלייך, מתקשה לאט עם כל תנועה.
קול מחוספס לוחש את שמך באוזנך, בהלה מתחילה לחלחל בך. את לא בחלום כמו שחשבת עד עכשיו, המציאות מכה בך. את במיטה זרה, עם אדם זר מעלייך וזין זר שמזדקר בין רגלייך.
את מנסה להתנגד, לקום, אבל לא מצליחה לזוז כלל. מרותקת למיטה, כוחך אפסי לעומת זה של הזר. יד אחת נשלחת וחוסמת את פיך, סותמת אותך. יד אחרת מורידה לך את המכנס והחוטיני יחדיו בכוח רב.
את ממשיכה לנסות להיאבק, אך הייאוש מתגבר.
"תוותרי, אין לך לאן לברוח. אל תזוזי בזמן שאני מזיין אותך."
המילים הללו, ברוגע בו הן נאמרות, מרסקות אותך. דמעות עצורות חונקות את גרונך.
תחושת חוסר אונים.