סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

כותב למגירה

לפני 6 שנים. 7 בנובמבר 2018 בשעה 18:26

לפתע, חדירה. זין עבה נדחף לחור הרטוב שלך, עמוק לתוכו, הזעקה שלך נבלמת ביד. הוא נשאר בתוכך לכמה רגעים שמרגישים כמו נצח. את לא מצליחה להכיל את גודלו, את מתפתלת וזזה וכל תנועת התנגדות שלך רק מעצימה את התחושה שהוא ממלא אותך. גניחת הסיפוק שלו מהדהדת בראשך, מתפללת שרק ייגמר.


הוא מוציא את הזין באיטיות רבה, את מרגישה באופן חד את הכוס שלך נאחז בו, שואב אותו פנימה. הפחד מעצים כל תחושה. שוב חדירה במכה חזקה שמכאיבה לך נורא. רעש המהלומה שובר את הדממה המורבידית בחדר. הוא נכנס לקצב, וכל מכה נוספת גורמת לחריקת המיטה. דממה מוחלטת שוררת בחדר, אין רחשים, אין קולות מבחוץ, רק רעשי החבטה, צלילי הרטיבות ותזוזות המיטה ממלאים את החלל.

 

היד המשתיקה מחדירה ארבע אצבעות לפה שלך, ארבע אצבעות חונקות, ובלית ברירה את מלקקת בנחישות כל אצבע ואצבע, מחשבה מטופשת שאולי זה יזרז אצלו את הגמירה. ריר נוזל מקצה שפתייך ודמעות מתחילות לזלוג. קצב הזיון אחיד, מלודיה קבועה. אל הקולות הרטובים של החדירה מצטרפים קולות החנק שלך. שירה מושלמת להרמוניה מבעיתה.

היד יוצאת, אוויר לנשימה, הזדמנות לעוד התנגדות אחרונה. צווחות, זעקות, יללות, כלום לא עוזר, אין מי שישמע. יד אגרסיבית תוחבת את פנייך עמוק לכרית, מחרישה אותך. אותה כרית שעד לפני רגע אפשרה לך לחלום. פנייך נמרחות על ערבוב של איפור, רוק ודמעות. למרות זאת, עמוק בתוך הכרית הנעימה, את חשה שביב של רוגע, מנוחה, תקווה. תקווה שמופרת במהרה כאשר הוא נאחז בשיערך, מרים את פרצופך ושוב מטיח אותך לכרית, מרים ומטיח, שוב ושוב ושוב.

 

הכוס שלך בוער וכואב עם שלולית מזוהמת מתחתיו, אכזבה עמוקה שאת כה רטובה מהמצב. התחת העגול והלבנבן שלך כבר צורב ואדום. את כבר מזמן לא מתנגדת, זהו גורלך. להיות רכוש מיני עבור אדם אחר. את מתנתקת מהעולם, מתנתקת מהתחושות והרגשות, הראש שוב נודד למקומות מרוחקים. את מביטה על עצמך מהצד, מושפלת, בזויה, חוויה חוץ גופית מהזן המלוכלך ביותר...

 
תחושה של זרם חזק וחם מחזירה אותך אל המציאות. הזר נמרח עלייך בנהמה אחרונה.

 

זה נגמר.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י