קצת אחרת

במלחמה הכנתי כלים של מלחמה, ופתאום מצאתי עצמי בתקופה של שלום.

אז הפכתי חרב לעט, מצאתי דיו והתחלתי בדף להלום.

לא רציתי לבלום,

אבל העתיד התחיל להרגיש לי יותר ויותר כמו חלום.

אז עצרתי.

מצאתי את עצמי שוב במלחמה, בלי לשים לב לקרבות.

שיניתי מעט חזרה לחרב, ואחר כך גם לאת כדי לקבור את הקורבנות.

נברתי בכוחם של השפה, המילים והאותיות.

הבנתי ששלום בעברית משמעותו גם להתראות.

מצאתי את עצמי כל יום מחדש מתעמת,

בעולם בו כולם משקרים שרק להם יש אמת.

מידי פעם המרתי לחרב, אבל בדרך כלל מעט לאת.

פעם שלום עם אויב, פעם שלום לחבר ופעם שלום על המת.

כל כך הרבה שלום מסביב,

ואני כבר לא יודע לאיזה אחד הם מתכוונים