הם קבעו איתי לשמונה בערב אצלהם בבית. זוג בערך בן גילי, שניהם מתחלפים. הם חיפשו ערב של פאן עם צלע שלישית, והפרופיל שלי משך אותם. דיברנו וקבענו.
מקלחת חמה, ארוכה, יסודית, ומנקה. קרם פנים. קרם גוף. מעצב לשיער. לא איפור. אני לא עושה איפור. ג׳נס קצרצרים, ללא תחתונים כפי שהם ביקשו. גופית סבא לבנה ללא חזיה - לבקשתם. בצ׳ימידן קטן: כלי רחצה, ובגדי החלפה.
הגעתי בחמישה לשמונה. שכונה של בתי קרקע שקטה, חשוכה, ונטולת חיים זולת חתול קטן שפשפש בפח הזבל, ובחור ללא חולצה ועם אזניות באזניים, שרץ כאילו הוא במרתון, ולגמרי מפוקס על איזו נקודה בלתי נראית, איפשהו רחוק בהמשך המסלול שלו.
חיכיתי מספר דקות ואז יצאתי מהרכב, ונעלתי אותו. הייתי בטוחה שכל הרחוב שמע את קליק השלט, אבל זו רק הייתי אני. הבית מולי נראה מטופח, עם קירות חיצוניים בצבע קפה עם חלב, מסגרות חלון בצבע חום כהה, ותריסי עץ בצבע שמנת. השביל למדרגות הבית חצה חלקת דשא גזום ויפה, שקלט בתוכו איי פרחים שונים: וורדים, יונק הדבש, אירוסים, וכמה חצבים זקופים. שני עצי אלון ענפים עמדו על משמרים בקצה השביל, והיוו מאין חופה טבעית לכל אורח.
האור בכניסה היה דלוק.
הדלת היתה מעץ, כנראה גם אלון, כבד מסוטט ומעוטר בצורות שונות וחביבות.
צילצלתי בפעמון. שמונה בדיוק.
הדלת נפתחה, ואישה יפת תואר ומחייכת פתחה את הדלת.
״את בודאי אסתי,״ היא אמרה כשנכנסתי.
״ כן גבירתי,״ עניתי לה.
היא חייכה חיוך ערמומי בלי להוציא מילה, ופתאום התחלתי להרגיש את זה. את הרטט הזה שמקדם לשלום את הציפיה. היא כל כך יפה, חשבתי לעצמי, וגם סקסית. לא הכוונתי להרטב כל כך מהר, אבל נרטבתי מעט וקיוויתי שהיא לא תראה את הכתם על המכנס.