חזרתי עכשיו מהלוויה של קרוב משפחה, מעבר לבכי ולכאב של המשפחה הקרובה של אותו נפטר, הקשבתי טוב טוב לרב שדיבר על הנפטר ועל יום המוות. זה לא משנה אם אתה חילוני אתאיסט דתי מסורתי. אתה תיקבר כיהודי. ויגידו עלייך קדיש, כלומר ביום הקבורה ביום האחרון שלך יגידו לך לאן אתה הולך ומה בעצם היית שווה בעולם הזה. אני כאחת שמאמינה בקדוש ברוכו ומשתדלת לשמור על המצוות הגדולות. פשוט חטפתי שוב פרופורציות לחיים. קצת שתבינו מה הוא אמר, כשהנשמה עולה מעלה שואלים: נשאת ונתת אמונה? , קבעת עתים לתורה ?, עסקת בפריה וברביה? היתה לך ישועה ? . התחשק לכתוב על כך כי באמת על כולנו יגידו קדיש וכולנו נשאל בשאלות האלו, והחיים כמה שהם חזקים וכמה שיש לנו רצונות ויצרים הם מאוד שברירים ויש להם סוף. אני מקשרת את זה לבחירת האדם שאיתו אני אבלה את חיי הזוגיים, ברור שהוא יצטרך דבר ראשון להיות רוחני להבין שאנחנו נשמה בתוך גוף, בסופו של דבר הגוף נקבר ומה עם ה mind שלנו הנשמה שלנו, באמת באמת אתם חושבים שנולדנו לאכול לשתות להמציא להזדיין ולמות, לא נראה לי.... לגבי הבן זוג שלי זה לא רק שתהיה לו אמונה בשם ויקיים מיצוות אני צריכה מישהו שהרוחניות שלו תהיה תמיד גבוהה מהחומריות ושההתייחסות שלו אלי תהיה כזו מעבר לגוף לתחושה הפיזית שאיתי יחד נוכל להעלות לפחות רקיע אחד לצאת קצת מהמימד הזה ולהיות שלם בתחושה באינטימיות באחד. זוהי קבלה מושלמת אחד את השניה, התמסרות טוטאליות, לא רק של צד אחד, אלא של שני הצדדים. קשה למצוא אנשים שחושבים מרגישים ככה, לשם אני מכוונת, פה בקהילת הבדסמ, אם לא שמתם לב, מעבר לסטיות ולסקס , העולם הפנימי של האנשים מאוד עשיר רוחני. אולי בגלל זה אני כאן.
לפני 6 שנים. 19 באפריל 2018 בשעה 10:33