היום בבוקר כשקמתי הבטחתי לעצמי מחשבות נקיות, לא מחשבות על האדון שאני רוצה, לא מחשבות על בדסמ, להתרכז ברגע הזה. הילדים משתוללים כרגיל, אנחנו מתלבשים לבית הכנסת ומתחילים ללכת, המחשבות על האדון מתחילות, ואני משנה מחשבה מתחילה לשיר עם הילדים לא רוצה לחשוב על כלום, נכנסתי לבית הכנסת והגעתי למוסף של שבת, איזה כייף רוחניות תפילות, שיחה עם השם, פוגשת חברות, הילדים בחוץ משחקים. אחרי מוסף של שבת קוראים פרקי אבות- היום פרק שני . אני סוף סוף הצלחתי להתרכז בתפילות, לא באדון הנכסף ולא במחשבות הפרטיות שלי, רק בתפילה. ואז בפרקי אבות משפטים חכמים כמו: אין בור ירא חטא ולא עם הארץ חסיד ולא הבישן למד ולא כל הקפדן מלמד... ואז אני שומעת וקוראת מרבה שפחות מרבה זימה מרבה עבדים מרבה גזל. שוב בדסמ חזר למחשבות מה עכשיו שפחות, התחלתי לצחוק בליבי. זה כבר שנים חי וקיים. טוב לפחות אצלי אני יודעת מה אני רוצה, ככה שאני שמורה ומוגנת ואולי זאת שמירה מלמעלה.
לפני 6 שנים. 21 באפריל 2018 בשעה 17:40