לפני 6 שנים. 29 במאי 2018 בשעה 6:37
סיפורה של שפחה, בהתחלה כשרואים את הסידרה, היא קשה, מזעזעת, לא אנושית. עדיין זאת אחת הסדרות שתפסו אותי עמוק, וזה אומר שאני שם עם הדמות הראשית השפחה ג׳ון. בעונה הראשונה, שנכתבה על פי הספר של מרגרט אטווד, יש סוף לא גמור, שמחתי שהמשיכו המשך בסידרה.
סיפורה של שפחה משקפת חברה, שכבר אין חוקים הגיוניים ואין זכויות. מעמד השפחה שם גרוע משל כלב. וכל מה שנותר לי כצופה זה כל הזמן לחשוב מה אני הייתי עושה במקומה.ואין שום תשובה.
מי שצפה הבין שבכלל מסופר כאן על משמעות החיים, כמה שהם יקרים, והמוות הוא אופציה שלא פותרת כלום.
כוח נפשי ותקווה גם כשהכל גרוע, מפחיד.
מלחמה של קטן בין ענקיים זה מה שהתוכנית רוצה להעביר. בגלל זה אני מעריצה את הסידרה את הכותבים. כוח נפשי ותקווה זה נושא להערצה, אולי תכלית החיים.
תצפו בסידרה מומלץ ביותר.
