לפני 6 שנים. 17 ביוני 2018 בשעה 8:20
הבטחת לי איתך: ריגוש, כאב, השפלות, אני לא מזלזלת בכך, אם הייתי עומדת בכאב חזק זה היה נפלא, אתה יצרי ויצרתי בפעולה שלך, וכאחת שבוגרת לימודי אמנות, ראיתי את מה שעשית בי בזמן אמת כיצירת אמנות, אמנות החושים. רק הכוס אמק כאב הזה שאני לא מתמודדת איתו עצר הכל והפריד בנינו. הלכת נשארתי לבד.
טוב שיש ילדים הם מכנסים פרופורציות לחיים, כמה אהבה קבלתי בשישי שבת, כמה אהבה נשיקות חיבוקים וכל היום רבים מי ישכב לידי, מי יחבק ינשק, בדרך כלל אני אומרת להם די אני צריכה אוויר פרטיות, תעזבו לי את הגוף, השבת נתתי להם את כולי קחו אותי תמלאו אותי באהבה הטהורה שלכם, תכו אותי תמעכו אותי, תקפצו עלי, תרקדו בשבילי, תצחיקו אותי, תשימו לב אלי, גם כשאני פתאום לא מחייכת ותסדרו לי את החיוך. מזל שיש ילדים.
