לפני 6 שנים. 21 באוקטובר 2017 בשעה 9:25
אני כל הזמן עסוק
נובר ומוצא חתיכות מקולקלות
בתוכי
אני מנסה לדבר אליהן. לשכנע אותן לחשוף את עצמן. את הרע ואת הטוב.
לפעמים אני מצליח. בדרך כלל לא.
כשאני מצליח אני מתקן אותן. בכוח המחשבה. ממש הילר מחולל ניסים.
מדביק ומחזיר למקום בעדינות.
כשהן לא משתפות פעולה אני נפרד מהן בעצב. נותן להן להישאר בקילקולם. ונפרד בהבטחה שניפגש בפעם הבאה.