לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

החוויה הראשונה

לפני שנה. 5 במאי 2022 בשעה 19:15

התבקשתי לכתוב לבלוג .. (כמה שזה קשה..)

זה שוב אותם הרגעים שאתה מבין שאתה רק צריך דחיפה קלה כדי לשבור חומות ..

שנים שאני מת לכתוב ואני רואה את כולכם עם בלוגים מפוצצים קצת מקנא לא אשקר יש פה אנשים עם יכולות כתיבה מדהימות..

אני כותב ומוחק.. משרבט כבר שעה כמה מילים חושב על מה יגידו או חושב איך זה יצטייר..

יודעים מה פאק איט.

אולי זאת הפעם הראשונה שהפחד הזה לא מנצח אותי..

אחרי הרבה זמן חזרתי לכלוב , משוטט לי ברחבי הבלוגים מחפש אחרי שיחה אינטלקטואלית..

פה ושם מתגנבת שיחה אבל אתה מרגיש שמשהו שם פשוט לא…

אולי כי אנשים יותר מידייי חושבים מתפלאים, אולי מפחדים מהטוב..

מזכיר לי סיטואציה שבה הייתי ..

אישה מבוגרת עם סלים סוחבת לבד משקל שאולי חצי ממנה ( ואני לא צוחק )

שאלתי אותה אם אוכל לעזור לה ולסחוב את הסלים בשבילה לבית..

היא ממש נבהלה היא לא הבינה מאיפה באתי? מה האינטרס שלי בעצם? 

ממש לקח לי כמה דק לשכנע אותה שאעזור לה 

בסופו של דבר הורדתי את הסלים בקצה המדרגות של הבית שלה חייכתי חיוך ענק ואמרתי להתראות והסתובבתי לדרכי..

היא פשוט עמדה שם , קצת בהלם ושמעתי אותה קוראת לי שוב קלות.. בקול נבוך ובפרצוף מסמיק..

״שתדע שאין היום אנשים כמוך״

חייכתי!!!!

אבל מבפנים הלב נשבר…

זה לא כזה קשה.. תיהיו אנשים טובים ותחייכו הסביבה תאיר לכם פנים בחזרה..

 

ואז.. הגעת וגרמת לי לכתוב לבלוג ולנצח את הפחד

 ( אפילו אם זה היה הדבר הכי טיפשי שיכולתי לכתוב )

 

תודה לך ש.❤️🌹

לפני 5 שנים. 10 במרץ 2019 בשעה 13:30

יום אחד תחזרי הביתה והאור יהיה כבוי. את לא רגילה שהאור כבוי, כי – החבר הסקסי שלך – אוהב שהאור דולק כמעט כל הזמן. לא מספיק לו אור השמש החודר מבעד לתריסים.
את מופתעת, כי בדרך כלל הוא מגיע לפנייך הביתה. עובד כמאבטח בבוקר ומסיים בסביבות שתיים בצהרים.

מאבטח בתיכון. לא פעם התלבטת בינך לבין עצמך אם את מקנאת לו, או מקווה שהוא יביא איתו איזו תיכוניסטית צעירה אליכם למיטה.
לפני שבוע הייתם במסיבת יום הולדת של חברה שלך ובאמצע המסיבה נתקפת חשק ולא לא חשק לשוקולד חשק להרגיש אותו

אני מאמין שקוראים לזה תשוקה…

אבל רצית לעשות את זה בצורה מיוחדת. רצית להעניק לו גמירה מדהימה,
אז לחשת לו באוזן שאת רוצה אותו והוספת ליקוק קל הוא הבין את הרמז ולקח אותך הביתה. מזל שלא היו שוטרים בדרך. יש מצב ש120 ברחובות זה לא כל כך חוקי…
הגעתם הביתה והוא התנפל עלייך. שניכם התפשטתם במהירות ופתאום עצרת אותו. 'חכה', אמרת לו. העיניים שלו הראו שהוא רעב. רעב לגוף שלך.
נהנית מזה מצד אחד, אבל לא תכננת להשאיר אותו לא מסופק. הבאת את שמן העיסוי והורית לו לשכב על הבטן על המיטה והתחלת לעסות את השמן לתוך שכמותיו, לתוך גבו, לתוך הירכיים, לתוך התחת המוצק והחמוד שלו.
כשסיימת והוא היה רפוי כולו, הפכת אותו. הזין שלו לא עמד וזה העליב אותך קצת. אז התחלת לשפשף אותו, הידיים שלך מלאות בשמן.
לאט לאט הוא הזדקר ואמרת לו לחזור ולשכב על הבטן, ונשכבת עליו.

מוחצת את שדייך על גבו, כולך מתמלאת בשמן. התחלת לנוע על גבו בתנועות קטנות של זיון. המפשעה שלך פוגשת בגופו, אז את לא מקופחת, אבל עכשיו המטרה להעניק לו גמירה ייחודית. התחלת לגנוח לו קלות לתוך האוזן, מחרמנת אותו יותר. תוך שתי דקות הבחור, שמחזיק גם חצי שעה במיטה, גמר. באופן מפתיע, זה רק גרם לך להבין כמה הוא מרוגש ממך.
בסוף הסקס הלא שגרתי הזה הוא הבטיח שיחזיר לך. כפליים.
וכנראה עכשיו הגיע הזמן, כי הוא נצמד אלייך בהפתעה מאחור, מגיח מהמחבוא שלו מאחורי הדלת.
הבית חשוך, נכון. אבל זה כי הוא עושה לך הפתעה.
את מרגישה אותו קשה בין פלחי העכוז שלך והוא מוביל אותך לחדר השינה שלכם. למיטה שראתה כל כך הרבה.
הוא משכיב אותך ומפשיט אותך במהירות. את נשארת בלי בגדים, עם רגליים פתוחות לרוחה. את מתחננת במבטך שיבוא. שידפוק אותך. שיתן לך לגמור. והוא מתפשט לאיתו. את רואה לפנייך מאה ושמונים מטר של מתיקות. של גבר חסון, גבר שאת גם אוהבת. העיניים שלו שחורות ואין להן תחתית. השיער שלו קצר ופרוע, שחור גם הוא. הוא שרירי ואת מתה עליו. עליו ועל הזין הלא ארוך שלו, אבל בעל הביצועים.
ובמקום לזיין אותך, הוא שם לך כיסוי עיניים וקושר אותך. את מתרגשת ותוהה לעצמך מה קורה הלאה. את שומעת צחקוקים. שתי בנות נוספות לפחות… וקול של גבר – לא, שני גברים – שמדברים בקול מהוסה.
את מרגישה יד נשית קטנה, מהססת, נוגעת לך בשפתיים. את שואפת המון אויר פנימה בהתרגשות, מחכה למה שבוודאי יבוא בהמשך.יד נוספת, גברית, אך בעלת מגע לא מוכר, תכליתית יותר וחופנת את התחת שלך, מרימה אותך מעט באויר. השפתיים של החבר שאת לא תהיי מסוגלת שלא לדעת שהן שלו גם בעוד אלפיים שנה, פוגשות לך בשד הימני. הוא מוצץ קלות את הפטמה ואת נרטבת.

נרטבת כמו שמעולם לא היית רטובה, גם בפעם ההיא שמאור גרם לך להשפריץ תוך כדי שהיה תקוע לך בתחת.
פה קטנטן עם שפתיים רועדות נוגע לך ברגל ואת פולטת גניחה קלה כשהבחורה נצמדת אל ירכך עם שדיה ומוצצת לך את הבהונות. את מתה להחזיר, להרגיש בידיים שלך משהו – כוס, זין, פטמות – כל דבר ממשי להחזיק בו בזמן שהחרמנות גואה בך, אבל את קשורה חזק מדי למיטה וכל מה שנותר לך לעשות הוא לצפות בהתרגשות למגע הבא, לעינוג הצפוי.
את מתה כבר שמישהו יגע לך בשפתיים התפוחות של הכוס, אבל יש להם זמן. הבחורה שנגעה לך קודם בשפתיים מלטפת עכשיו את אזנך, יורדת לאט לכיוון העורף וכשהיא מגיעה אליו, היא מושכת אותך מעט לכיוונה ונוגסת קלות את אזנך, מעבירה בך צמרמורות. בדיוק באותו רגע את מרגישה יד גברית מלטפת את ירכך הימנית, קרוב נורא למפגש בין הרגליים. מישהו מעביר ציפורן עדינה בין חור התחת לכוס שלך ואת כבר לא יכולה יותר.
"די! אני כבר מתחרפנת!" את צורחת ובתגובה הבחורה שליקקה לך את הרגליים מתרוממת, מסתובבת לכיוון אבר המין שלך ונותנת ליקוק מדויק לדגדגן שלך.
את פולטת גניחה בלתי רצוני.
היא מתחילה לטפל לך בדגדגן בזמן שאחד הגברים מכניס לך אצבע ועוד אחת. הבחורה גם משפשפת לך אותו, בזמן שזאת שבאזור הפנים שלך עוברת לכרסם את האוזן השניה.
מאור מנשק אותך ושואל בין הפעמים שאת גונחת לתוך פיו (את לא ממש מצליחה לנשק אותו, מרוב עונג. את צריכה אויר עכשיו) "את נהנית?"
"אוה, כן, כן, כן! אני נהנית!" את מסננת בלחש, מתאפקת שלא לצרוח. למה לגרום להם להרגיש שהם מצליחים? שיעבדו קשה יותר