סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

בא לי

לפני 7 חודשים. 14 באפריל 2024 בשעה 5:14

כל פעם שעולה בי מחשבה עליך, אני מזכירה לעצמי שהרגש והאכפתיות היו רק מהצד שלי. 

נגמלתי בעבר מסיגריות. נגמלתי מחלב. בסוף אגמל גם ממך. 

לפני 7 חודשים. 9 באפריל 2024 בשעה 15:37

הפירסומת הזו רודפת אחרי בפייסבוק ובאינסטה, אז אולי הם יודעים על מה מדברים. 

"אף חייל לא נשאר לבד" 

אז בגלל שאני כזו נשמה טובה, וממילא יש לי בליל הסדר ערב פנוי (בחירה שלי) אז יש עוד דברים שאפשר לעשות עם פינת האוכל שלי. 

נניח, מישהו קשור לכסא אצלי. 

אבל לא סדיר, זה מוגזם, צעיר לי מידיי. אבל מילואמיניק? בשימחה. בטח עם המדים. 

 

לפני 9 חודשים. 16 בפברואר 2024 בשעה 18:31

שלא כואב לי? 

למדתי להסתיר. 

כמו עץ נופל ביער אין מי שיקשיב. 

כמו הילדים האבודים בבית יתומים ברומניה של שנות ה 90 שלמדו לא לבכות כי אין מי שיקשיב.  

אנחנו כל הזמן רבים. 

אני רבה ואתה שותק. 

ושום דבר לא משתנה. 

עצוב לי נורא. 

כי אני באמת אוהבת אותך. 

אבל אני עייפה מלהיות לבד עם אנשים. 

 

 

 

**** נכתב במקור לפני חצי שנה ****

לפני 10 חודשים. 6 בינואר 2024 בשעה 15:59

שאני מוצצת לאחרים, אבל לא לך? 

לפני שנה. 30 באוגוסט 2023 בשעה 15:00

באזור פח רק בשביל האופציה לנצל מינית דייר/ת במצוקה. 

לפני שנה. 4 ביוני 2023 בשעה 10:14

כן, הזין שלך הוא שלי והגמירות שלך הן שלי. זה ברור. זה ברור כשאסור. 

אבל כשמותר? 

מותר זה לא ההיפך מאסור. 

זה בא לי או לא בא לי. 

כשלא בא לי אז לא. אין שימוש בזין שלך. 

כשכן בא, אתה מגלה לבד שלהפתעתך, גם אם אתה עייף ולא ממש בעניין, הוא משתף פעולה. לי זה מספיק. 

מספיק כדי לרוקן לך את הבייצים 5 או 6 פעמים ב 48 שעות והזין אדום משיפשוף. ככה זין שהשתמשו בו צריך להיות. זה לא שיש בך תועלת למשהו אחר. 

לפני שנה. 24 במאי 2023 בשעה 9:59

ואין לאן להפנות או לתעל את הכעס.  

הפומביות של חיינו לא תמיד מאפשרת רגעים פרטיים. 

כועסת. 

כועסת.

כועסת. 

פגועה. 

😡

לפני שנה. 14 באפריל 2023 בשעה 2:04

אף לא מקדיש זמן שיכעסו עליו אם לא אכפת לו. 

חבל לי שתשומת הלב והאיכפתיות הזו לא היתה בסופ"ש.  

זה לא אתה, זו אני. 

לאט לאט, כמו תולעת מכרסמת בחומה, אני קצת פחות מצפה. 

לפני שנתיים. 10 ביולי 2022 בשעה 20:00

אני יודעת איך אתה נראה

איך אתה מדבר

איך אתה מתנהג בסביבה מהוגנת

אבל מאחורי דלות סגורות? איך אתה?

אני רוצה לראות את הרגע הזה, שהקווים נחצים

לפני שנתיים. 1 ביולי 2022 בשעה 9:55

תואר ראשון בפרצוף אמיץ

תואר שני בחתירה נגד הזרם וגילגול סלעים במעלה המדרון

והתמחות ארוכההההההה בלהיות לבד, להסתדר לבד ולדאוג לבד שעבורי גם מחר השמש תזרח