בא לי

מתחת לבית, אזור מרכז העיר ומאותגר חניה, גברבר  צעיר ו 2 חברים שלו מנסים להחנות את האוטו הגדול מידיי של אבא. מבלי להסס אני מציעה עזרה. 

חבל שלא צילמתי את המבט הנעלב של הנהג הצעיר. 

לפחות הוא ענה בנימוס "לא תודה". 

😄

בגבר שהולך אחרי העדפות שלו, גם אם הן פחות מקובלות חברתית. זה שאתה אוהב לקבל בתחת מנשים לא הופך אותך לפחות גבר. 

ואתה הפסדת בה. כי נו, באמת, זה היה ממש מטופש מצידך. ואני עשיתי משהו שאני אף פעם לא עושה, בכלל התחלתי לדבר עם מישהו בגילך. בדר"כ זה קו אדום מבחינתי. אבל אני רק בן אדם, ואתה יכול להרגיש חופשי להעלות תמונות שלך בלי חולצה אבל אז אל תתפלא שמחפיצים אותך. 

אל תדאג, אני לא רוצה שתזיין אותי. יש גבול. אני גם לא הולכת לזיין אותך. אבל התערבות זו התערבות וכאדם בוגר אתה צריך לעמוד במילה שלך. אז רק תתפשט ותשען על הקיר. תענוג לראות אותך ככה. ערום וחשוף. ידיים לצידיי הגוף שלך. כף יד קדימה. אתה יכול לעצום עיניים. מפה אני אעשה את כל השאר. רק תושיט את האצבעות שלך ואני אסתדר. 

דווקא בגלל שאני יודעת מה ההשלכות ואיך שכל העולם שלך יתפרק רגע אחרי זה, דווקא בגלל זה בא לי לראות אותך מולי. 

בא לי לראות אותך נקרע בין שתי האופציות; לגעת בי ולאבד את כל מה שיש לך; או להשאיר את הידיים שלך אצלך, ולשמור על עולם שלך. 

אני לא אומר כלום באותו רגע. רק אסתכל עליך, ואקח את היד שלך, חמה, ואוביל אותה לתוך המכנסיים שלי ולמטה לתוך התחתונים שלי עד שהאצבעות שלך יפגשו את הרטיבות שלי. באותו רגע, כשתרגיש את הרטיבות הזו, שאתה כלכך מתגעגע אליה, משהו בך יתפרק. כל המעצורים והחסמים ששמת לעצמך כל השנים. כל הויתורים. כל הבחירות. ואני אוכל להרגיש את הקריסה הפנימית הזו שלך וכל מה שתרצה זה עוד. עוד לגעת. עוד ממני. 

ואני אדע שגם בלי להכאיב לך הצלחתי לפגוע בך. ועדיין בחרת בי.  

כל פעם שעולה בי מחשבה עליך, אני מזכירה לעצמי שהרגש והאכפתיות היו רק מהצד שלי. 

נגמלתי בעבר מסיגריות. נגמלתי מחלב. בסוף אגמל גם ממך. 

הפירסומת הזו רודפת אחרי בפייסבוק ובאינסטה, אז אולי הם יודעים על מה מדברים. 

"אף חייל לא נשאר לבד" 

אז בגלל שאני כזו נשמה טובה, וממילא יש לי בליל הסדר ערב פנוי (בחירה שלי) אז יש עוד דברים שאפשר לעשות עם פינת האוכל שלי. 

נניח, מישהו קשור לכסא אצלי. 

אבל לא סדיר, זה מוגזם, צעיר לי מידיי. אבל מילואמיניק? בשימחה. בטח עם המדים. 

 

שלא כואב לי? 

למדתי להסתיר. 

כמו עץ נופל ביער אין מי שיקשיב. 

כמו הילדים האבודים בבית יתומים ברומניה של שנות ה 90 שלמדו לא לבכות כי אין מי שיקשיב.  

אנחנו כל הזמן רבים. 

אני רבה ואתה שותק. 

ושום דבר לא משתנה. 

עצוב לי נורא. 

כי אני באמת אוהבת אותך. 

אבל אני עייפה מלהיות לבד עם אנשים. 

 

 

 

**** נכתב במקור לפני חצי שנה ****

שאני מוצצת לאחרים, אבל לא לך? 

באזור פח רק בשביל האופציה לנצל מינית דייר/ת במצוקה. 

כן, הזין שלך הוא שלי והגמירות שלך הן שלי. זה ברור. זה ברור כשאסור. 

אבל כשמותר? 

מותר זה לא ההיפך מאסור. 

זה בא לי או לא בא לי. 

כשלא בא לי אז לא. אין שימוש בזין שלך. 

כשכן בא, אתה מגלה לבד שלהפתעתך, גם אם אתה עייף ולא ממש בעניין, הוא משתף פעולה. לי זה מספיק. 

מספיק כדי לרוקן לך את הבייצים 5 או 6 פעמים ב 48 שעות והזין אדום משיפשוף. ככה זין שהשתמשו בו צריך להיות. זה לא שיש בך תועלת למשהו אחר.