לפני 9 שנים. יום שישי, 27 באוקטובר 2017 בשעה 21:42
לכתוב מתוך זעם, כאב, פגיעה - זה קל.
לכתוב כשטוב? לכתוב משמחה?
כשקשה, כל המאמינים יודעים לרוץ לבית הכנסת ולזעוק מרה.
אבל כשטוב? הם זוכרים להגיד תודה? או שעסוקים בזה שטוב.
תפתחו תנ"ך ותראו בעצמכם איך עובד המעגל הזה
אני לא יודע דרך יפה או נחמדה, אני יודע רק לכתוב מחוספס. אפילו שמחה
חייבת לבוא אצלי עם קצת דם. מעניין אם זה קטע של נשלטים? הכל מוגש
אם תבלין של כאב. או שזה רק אני?
בקיצור - טוב לי