שאלו אותי בפורום מה אכפת לי שיקראו להומוסקסואליות הפרעה נפשית, למה אני מפחד מזה.
אז הנה חלק מהתשובה שלי:
מאיפה העיסוק שלי בשאלה אם זו הפרעה? הוא בא ממך, יקירי. הוא בא מאלה שדומים לך.
אני לא שאלתי את עצמי מעולם אם יש לי הפרעה. אני לא הלכתי לפסיכיאטר או פסיכולוג ושאלתי
אותם אם אני סובל מהפרעה. סתם קיבלתי את עצמי וחייתי את חיי.
ואז באו אנשים שקראו לי מופרע. אנשים שקראו לי חולה. אנשים שרצו שאשתנה. אנשים שרצו
לפגוע בי פיזית.
בגלל האנשים האלה התחלתי לחפש אם הומוסקסואליות היא הפרעה, לא בגלל שלי יש שאלה כזאת.
נתקלתי גם בצעירים אחרים שסבלו בגלל יחס החברה, ורציתי לתת להם תשובה אם הם מופרעים או
לא. והתשובה היא -לא!
אין לי בעיה עם המילה הפרעה. יש לי בעיה איתך - עם בנאדם שמדביק את המילה הזו לאחרים ועוד אומר
שהם לא צריכים לייחס לזה חשיבות, זו רק מילה.
אין לי בעיה עם המילה הפרעה. יש לי בעיה איתך - בנאדם שמשתמש במילה הזו כדי לקבוע שאנשים מסויימים אינם
מסוגלים להיות הורים (עזוב פונדקאות וכאלה. תחשוב אימוץ, בסדר?)
אין לי בעיה עם המילה הפרעה. יש לי בעיה איתך - בנאדם שקורא לי "קצר" של הטבע.
כשאתה שואל מה אכפת לי שיקראו לי מופרע, אני חושב על נאצי שאומר "מה אכפת לך שיקראו לך יהודי?"
