אחרי חודש מאותה החלקה ימינה באפליקציה סוף סוף נפגשים, מי היה מאמין שדווקא האפליקציה ונילית ודי סאחית יצא משהו כזה.
בחודש אחרון דיברנו הרבה, בהתחלה התלהבות של עוד מאצ', אחרי זה נהיה כייף, ואז טסת אז לא באמת היה אפשר לקבוע דייט, אז המשכנו לדבר, בהתחלה התבאסתי, חשבתי שזה עוד תרוץ זול בשביל למזמז את הדייט, אבל שלחת תמונות, אז דיברנו, ובאחת השיחות הרבות בוואצאפ שלחתי תמונה, ממ כזה, מצחיק עם קונוטציה בדס"מית קלה, אז אמרתי שאין מה להפסיד, אז שאלתי, בידיעה שאותה שאלה תסיים את הקשר אבל הפתעת אותי עם ה"כן" שלך, ואז עוד ממ והפעם רמיזה עבה על כך שלא אני יהיה שמי שיזיין אותך, אלא כנראה להפך.
בימים לאחר מכן חקרנו אחד את השניה, מאיפה ההכרות, ממתי, למה? סיפרת שאת כבר שנים בתוך זה, מספר פרטנרים/נשלטים לתקופה, עם אחד אפילו חשבתם לגור ביחד אבל זה התפוצץ על שטויות, הסברת לי איך את אוהבת את הקפה שלך, את קיפול הבגדים, ואיך אמורים לחכות לך כשאת מגיעה, אבל גם הרגעת ואמרת שאת לא מחפשת עבד, משרת אלא בן זוג להנות ולחוות איתו.
אז קבענו להיפגש, דייט ראשון, אחרי חודש שהרגיש כמו שנה, הגעתי לתחנת הרכבת לאסוף אותך, חיכיתי שם כמה דק וראיתי אותך מגיעה, עם אותה שמלה שהתייעצת עליה איתי ומגפונים חומים ותיק גב שחור. שילוב סקסי כזה של ניגודיות.
עלית לאוטו ונישקתי לך את היד, שנינו מבינים את הסימן.
הנסיעה היתה קצרה, התיישבנו בבר, דיברנו, צחקנו, ומשם המשכנו לדירה, אמרת שלא מאמינה שזרמת ואני לא האמתי שהשותפה לא תהיה בדיוק ביום היחיד שאת פנויה.
הגענו לדירה, ואיך שהדלת ננעלה שמעתי את המילה שכ"כ חיכיתי לה
- "רד" - ואני נזכרתי מכל השיחות שלנו, שהסברת לי בדיוק מה עליי לעשות.
ישר כרעתי ברך במקום, השפלתי מבט וחיכיתי, עמדת מולי, מטר וקצת, מספיק רחוק שלא אראה כלום חוץ מהמגף שלך, שמעתי רעש של צילום, ושמעתי אותך מסתובבת סביבי, בוחנת, ואני בקושי מתאפק אבל יודע שלא כדאי, אז נשאר במקום.
אחרי דקה שהרגישה כמו נצח אמרת לי סוף סוף
- "אתה יכול לנשק את המגף", והרמת את הרגל לכיוון הראש שלי. אחרי הנשיקה הראשונה הורדת את הרגל ואני ידעתי שאני צריך לבוא אליו.
את העקב של המגף השני הרגשתי מהר מאוד על הראש, מונח בעדינות שמזכירה לי לא לקום.
- "לא באמת חשבתי שתזרום, הרוב רק מדברים וקופאים במקום" ואני באתי להרים את הראש וראש לענות והרגשתי את העקב לוחץ ומחזיר אותי למקום
- "אתה בנתיים בסדר, אל תהרוס". הסתובבת והתיישבת בספה, אני נשארתי במקום, עד שאמרת לי "בוא" ולמזלי המשכת עם "על 4 כמובן" כי בדיוק באתי לקום.
וכך כשאני על 4, עם מבט מושפל, ליד הספה שהשותפה הביאה שבוע לפני כן, ואת מולי, אני מתחיל לאבד חיבור לעולם ומתחיל להתמסר לך.