לפני 7 שנים. 21 בנובמבר 2017 בשעה 22:55
והלילות הקרים, כשהרוח נושבת ומעלה איתה את הזיכרונות של החורף ההוא, האחרון דהיה טוב.
כשהימים נהים קצרים והלילות מתארכים.
פתאום מרגישים את כובד הירח.
והזכרונות עולות כמו רוחות מין העבר ברגע שבין החיים למוות, בין לפני שנופלים אל תוך התרדמת, ובהיקץ.
ואז, אתה יודע, שיש דרך אחד לצאת לחופשי, והיא התמסרות מלאה.
להפשיט ממך את האגו בלי להוריד מהכבוד, להבין שמקומך זה שם, על קצות אצבעות רגליה.