צריך לחשוב על זה..

WHEN THE STUDENT IS READY ....THE MASTER APPEAR

[url]

[url]

[url]

"Pain is just weakness leaving the body"-

מת לאיטו מי שהופך לעבד של השגרה
החוזר יום אחר יום על אותו המסלול
מי שלא מחליף מותג
לא מסתכן בלבוש בעל צבע חדש
ולא משוחח עם מי שאינו מכיר
...
מת לאיטו מי שחומק מתשוקה
מי שמעדיף את השחור מאשר את הלבן
את הניקוד המדויק על פני מערבולת התחושות
אלא אשר מצילות את הברק מהעיניים , את החיוך מתוך הפיהוק
את הלב מתוך הנפילות ואת הרגשות

מת לאיטו מי שלא הופך שולחן כאשר אינו מרוצה ממקום עבודתו
מי שלא מסכן את הבטוח למען הספק שברדיפת חלומו
מי שלא מרשה לעצמו , לפחות פעם בחיים ,
לברוח מהעצות המושכלות

מת לאיטו מי שלא מתייר
מי שלא קורא , שלא שומע מוסיקה
שלא מוצא חן בעצמו

מת לאיטו מי שהורס את הערכה העצמית שלו , מי שלא נותן לעצמו להיעזר על ידי אחרים.
מת לאיטו מי שמבלה את זמנו בתלונות על ביש מזלו או על הגשם הבלתי פוסק.

מת לאיטו מי שעוזב תוכנית עוד לפני שהחל לעבוד עליה , מי שאינו מתעניין בנושא לא מוכר או שאינו משיב לנושא מוכר כאשר הוא נשאל

בואו נתחמק מהמוות המגיע בתשלומים נוחים
נזכור תמיד שלהישאר בחיים דורש מאמץ גדול הרבה יותר מאשר פשטות פעולת הנשימה

רק סבלנות בוערת תגרום לנו לכבוש אושר מופלא.

אני אוהב את הכאב שלך
ואני אוהב את זה שכשאנחנו יחד,כי אז אני יכול לגרום לכאב להעלם
וכשאני מסתכל לתוך עינייך אני שומע דולפינים מוחאים כף..

אני נעלמת לתוך האדם שאני אוהבת
אני בעלת הקרום החדיר,אם אוהב אותך תוכל לקבל את כולי
ואקרין עליך כל מיני תכונות נעלות שמעולם לא גילית בתוך עצמך
אני אתן לך את כל זה ויותר מזה,עד שאהיה כל כך עייפה ומרוקנת..
שהדרך היחידה להתאושש תהיה להתאהב במישהו אחר.

עולם ורוד רואים רק............................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................... מתחת לחצאית של אתיופית ...

שיהיה אחלה סופ"ששששששששששששששששששששש

סופרת בהתהוות פשוט מעולה -חברה טובה תרגמה לי חלק עד שאלמד לקרוא רוסית...


.עֵינַיי שֶׁלִּי – מַדוּעַ אַתֶּן עֲצוּבוֹת?

הֲרֵי אֲנִי עַלִּיזָה,

מִילוֹתַּיי שֶׁלִּי – מַדוּעַ אַתֶּן בּוֹטוֹת?

הֲרֵי אֲנִי עֲנוּגָה,

מַעֲשַׂיי שֶׁלִּי – מַדוּעַ אַתֶּם טִפְּשִׁיִּים?

הֲרֵי אֲנִי נְבוֹנָה,

חֲבֵרַיי שֶׁלִּי – מַדוּעַ הִנְּכֶם מֵתִים?

הֲרֵי אֲנִי חֲזָקָה

.טוֹב לִי אִתְּךָ אֲפִילוּ הֵיכָן שֶׁרַע לִי,

רַע לִי בִּלְעָדֶיךָ אֲפִילוּ הֵיכָן שֶׁטּוֹב לִי,

טוֹב לִי אִתְּךָ גַם כְּשֶׁרַע לְךָ,

כְּשֶׁנִּדְמֶה לְךָ שֵבִּלְעֲדָיי יִהְיֶה לְךָ טוֹב


שמה ורה פבלובה

יושבים הם בין המונים,
שניים - כמו זוג יונים.
ידיים שלובות,
שפתיים קרובות
לא אכפת להם מדבר.
לא אכפת להם אם חם או קר,
אם נהיה מאוחר
ואם היום הפך למחר.

יושבים קרוב,
רוצים רק לאהוב,
שניים כה שונים
שהפכו לזוג יונים.

באהבתם כל-כך מאמינים,
שתלווה אותם לאורך שנים,
כי אהבה אמיתית וכנה -
מחזיקה מעמד גם מאה שנה.