צריך לחשוב על זה..

ככה הייתי רוצה להתחיל את היום שלי ...

http://www.pornhub.com/view_video.php?viewkey=640179458

יש כאן כמה בלוגים שממש כיף לקרוא,יש שמחים ויש עצובים יש רגישים ויש מרגשים מה שחשוב שהרוב מהלב .
ויש משהוא מצחיק עם מוסר השכל שגרם לי לצחוק.
http://www.thecage.co.il/magazine,2888.html

כבר 3 ימים פעמיים ביום אני בבית קפה המקומי ליד הבית,שותה אוכל מציץ על השכונה על השכנים האנשים.
מגיע עם יומן ועט ומלא דפים שצריך לעשות בהם סדר,פגישה עם זה בקשר לבגדים ועם ההוא בקשר להצעה הזו ולסדר כאן ולסגור שם,קיצר מלא דברים קטנים וכמובן טלפונים
ואין כמו בית קפה נחמד עם מלצריות חינניות מסביבך..אחת מהן ממש משכה את תשומת ליבי ,היא ממש ידעה מה ואיך הלקוחות הקבועים רוצים את הקפה או הסלט שלהם,מעניקה יחס אישי וחם . יש לה עיניים שחורות ויפות ,וגוף משגע היא מודעת לעצמה ,נייס אמרתי לעצמי.
ביום השני כשבאתי לקפה של הבוקר כולי רענן ומלא מרץ אחרי אימון בוקר,היא הגישה לי את הקפה ושאלה את גר בסביבה? עניתי ב-למה את שואלת ? ונעצתי בה מבט ..
היא מיד אמרה כי אני כן .. ואגב הקעקוע שלך מהמם אפשר לראות את כולו? הסכמתי ובזמן שהסתכלה על זרועי ליטפתי את כף ידה ,היא נבוכה הזיזה את היד והלכה עם חיוך מבויש.
חזרתי לעניניי ,עשיתי טלפונים שתיתי עוד קפה והזמנתי חשבון ,עם החשבון הגיע מה שחיכיתי לו הטלפון שלה . אתמול היא עשתה לי סיור בסביבה והראתה לי את האטרקציות כאן חחח
הסביח הכי טוב הוא כאן ,והפלאפאל הכי הכי כאן ,ויש לא רחוק מכאן מעדניה מעולה ומאפיה עוד יותר טובה .. תגידי ומה יש כאן חוץ מאוכל שאלתי מודאג ?
היא מייד ענתה השאר נמצא רבע שעה מכאן בת"א חחחח.
בערב היא הסכימה לבוא אלי בתנאי שאבטיח לה שלא אנסה להשכיב אותה ,אני הבטחתי שלא אעשה דבר שהיא לא תרצה..
היא בת 27 סטודנטית שנה אחרונה (פסיכולוגיה אלא מה ) סיפרה הרבה ,הקשבתי קצת וכשנמאס לי להקשיב כי זה התחיל להיות פחות מעניין פשוט פתחתי את המחשב ודרשתי-קיראי עד הסוף ורק אז תגיבי. (כמובן שהיינו בראש סבבה )
ונתתי לה לקרוא סיפור אחד ממש מדליק מכאן ,ראיתי על פניה בזמן הקריאה מה עבר עליה,נחמד,מדליק,אמאלה מפחיד ועוד כל מיני אבל היא לא ממש נרתעה -זה מצא חן בעיני
היא סיימה לקרוא הסתכלה עלי ולפני שפצתה את פיה נשקתי לה בעדינות על שפתיה ,מרפרף נוגע לא נוגע,נושם אותה מקרב את שפתי שוב ומנשק חוקר את פיה את שינייה לאט לאט
מוצא את לשונה טועם נוגע וכמעט נושך..מעביר את ידיי על פניה על גופה ואז אומר לה לפני שאסחף עדיף שתלכי הבייתה ,תחשבי על מה שהיה ומה שקראת ונראה אותך מחר בקפה
אחרי הכל אנחנו שכנים.

אחרי כמעט חצי שנה בהודו חזרתי לארצנו היפה והמעצבנת.. נראה לי שקשיי הקליטה שלי בצפון יהיו לא קלים חחח אז עברתי למרכז ,לילה 1 ביליתי בבית החדש שלי וכולי מבסוט
קצת רחוק מהים אבל בקטנה.
בשבוע הבא יש לי פגישה עם מנכ"ל אחד מקבוצות הכדורגל באיזור וכניראה אחתום איתם על חוזה עבודה לעונה הקרובה.
כיף לחזור לקרוא כאן ,תמיד יש משהו מעניין מושך,לפעמים מזדהה עם הכתוב לפעמים כועס נורא הכי חשוב שזה מעורר בי רגש, רגש זה הכי טוב.
כל כך מתאים לי לראות שקיעה בים עם כוס יין לבן ומאזה של גבינות. לנקות את הראש ועכשו סה"כ רבע שעה נסיעה ואני שם .
הולך להיות קיץ משגע מרגיש את זה :-).

ואוו איזה לחץ זה עסק .. עד עכשו כשהייתי בארץ לא הסכמתי להתחייב (חוץ מפעם אחת במשך שנתיים חוזה ) ותמיד עבדתי מבית לבית והתפרנסתי יפה מאוד, ואם פתאום בא לי תאילנד או הודו או הולנד פשוט טס בהתראה של כמה ימים עד שבוע ואז או אז הייתי ממש מיתפזר חח , אם תכננתי שבוע זה נמשך חודש ואם תכננתי חודש זה נמשך חצי שנה וכך הלאה.
עכשו עסק, צריך לדאוג לפרסום (יצא קטלני) ולהיפגש עם הסוכן הזה,וההוא ולדאוג לשלט , ולעוד מליון דברים שצצים פתאום משום מקום וגם לעבוד .. התגעגעתי ללחץ הזה, לאתגר לארגן הכל כמו שעון מהבוקר כך שאסיים את כל המשימות שיש לי לאותו היום. זה מזכיר לי את נשכחות,כשהייתי סטודנט ועבדתי במישרה מלאה במקדונלדס בתור מנהל איזור ולא היה לי פנאי בכלל,ועדיין מצאתי זמן לבילויים ... והיום יש לי ימים ממש דומים לפעם הרבה עבודה והרבה סידורים.
היום כמעט סיימתי . 2 פגישות נוספות וזהו. אחח הרגשת הסיפוק בסוף היום היא ממש אדירה ובייחוד כשכולם מרוצים. ועוד שעתיים איזה ג'ויינט מה"מלך" ואני מסודר..
יש לי לקוח אחד שממש מפנק אותי , אנחנו מכירים מזמן והוא יודע שאני אוהב דברים טעימים אם הם איכותיים .. והבחור פשוט נותן לי 3 ג'וינטיים של חשיש ממרוקו ואומר לי זה הטיפ לטיפול, זה ברור שזה באמת יותר מטיפ במצבנו ובייחוד בטיב המוצר .. :-).
היום עשיתי 3 טיפולים, וסגרתי חוזה עם הדיירת החדשה שלי, הספקתי גם להיות בעירייה ובחברת המים (המניאקים עשו הפרד ומשול) להעביר את הכל על שמה , קיבלתי שכירות יפה של 3 חודשים מראש, סגרתי עם האיש של השלטים לקליניקה , קיבלתי משלוח של מוצרים שהזמנתי ועוד מלא שטויות אחרות והספקתי הכל.
עדיין בא לי חו"ל ועד שאמצא זמן לזה נראה לי אבוא לפתיחה של הדאנג'ן .
העבודה היא חיינו אבל לא בשבילנו 😄 .

זהוא החלטתי להיתמקם . הקליניקה עובדת כבר שבוע וחצי בערך וההרגשה היא כל כך טובה .. למעשה זה הדבר היחידי שממש נותן לי אושר כרגע. ישנם עוד כמה דברים קטנים
לסדר ואני מאמין שתוך שבוע שבועיים אעשה פתיחה יפה למקום ..
עוד לא התחלתי בפרסום וכבר יש תנועה ממש טובה ואפילו עכשו התקשרו כדי לקבוע למחר. אני המון שנים בתחום ויש לי שם ממש טוב רק צריך להזכיר לאנשים שחזרתי לארץ וזהוא
אני כאן בינתיים , רואה דברים טובים בדרך :-). ומשבוע הבא יצא הפרסום ונראה לי שאהייה עסוק, עסוק מידי חח . חושב בשנה הבאה לפתוח כיתה קטנה ואיכותית שבה אלמד טיפולים אלטרנטיביים, תמיד הייתה דרישה באיזורי ועם כל הצניעות הרבה פנו אלי שאלמד אותם את מה שיודע ואני הייתי עסוק בהנאות החיים ... אבל עכשו אשלב בין שני הדברים מרגיש מוכן לזה ואף פעם לא מאוחר , אני מלא מרץ ואמביציה . תכלס תכננתי להתחיל בווליום די נמוך ולאט לאט להתקדם אבל (ברוך השם) זה קצת יצא משליטה ויש לי יותר עבודה ממה שציפיתי שיהיה לי בהתחלה, כמו כדור שלג שהתחיל להתגלגל ולא ממש יש לי שליטה על הקצב שלו במובן החיובי כמובן.

כשהייתי בחו"ל התכתבתי עם מישהי במשך חצי שנה וזה עבר לטלפון והתפתחה "אהבה" וירטואלית ממש יפה . היא חיכתה לי חצי שנה עד שחזרתי . אני בארץ 3 חודשים ולפני 3 שבועות
זה נגמר. המציאות שונה כניראה .. היא מהעיר שלי והיא הייתה אחת הסיבות שהחלטתי להתמקם כאן אפילו שזו עיר די משעממת.. זה ניגמר וכמו יצר אצלי חלל ריק , ריק כל כך
רוב חברי גרים במרכז או בחיפה . כעת מבין שלא ממש אהבתי אותה וגם היא לא ממש אותי כמו חיינו מין חלום,פנטזיה שאתה מצייר לך בראש והבועה התפוצצה . הכי חשוב שלא ממש התאהבתנו אז זה די קל , אבל הבדידות קצת מעיקה . אחרי שנגמר חשבתי טוב עכשו באמת אין לי מה לעשות כאן , נראה לי שאעזוב את העיר למרכז או לחיפה אבל כבר שילמתי על המקום שנה מראש ושיפצתי וכו' איך אעזוב אחרי כל ההשקעה הזו .. אז אני כאן וכל כך שמח שלא עזבתי , שהפעם החלטתי לא לברוח להודו או תאילנד (האמת הייתי שבוע בתאילנד אבל זה היה למטרה אחרת). בזמן אחר גם אם הייתי משקיע יותר לא ממש עניין אותי הייתי בורח גם אם הייתי מפסיד 50 אלף שח אבל הפעם לא , מרגיש שסוף סוף התבגרתי , מתבגר והראיה שלי
היא שונה במובן הטוב. כעת כבר כמעט שבועיים עובד וזה ממש ממלא אותי אושר. כבר לא רודף אחרי בילויים סתמיים אלכוהול וסאטלה בכלל . מידי פעם אלך למסיבה טובה אבל רק מידי פעם.
עבדתי כל כך קשה בחיי , בחצי עולם רק בשביל להרויח כמה שיותר ותמיד ביזבזתי את הרוב בהנאות החיים , לא מצטער לרגע על כלום כי מה שבאמת נישאר לנו זה הזכרונות ושלי טובות
ברובן. אבל כעת בגיל 39 אני חושב מה זה זה עד מתי אעבוד קשה ?? 55 60 ?? וזה ממש לא שימח אותי המחשבה הזו . אני רוצה בגיל 50 לעבוד בשביל הכיף ולא בשביל הכסף אז יש לי 11 שנים לתת מעצמי ולחסוך (אוחח כמה שזה קשה לי אפילו לבטא מילה זו חחח) לגיל מבוגר יותר.
ודבר נוסף שגיליתי שעבודה שאתה אוהב לעשות ממש ממלאת אותך אושר וסיפוק . החיוך התמידי שהיה לי חזר שוב ואני ממש מבסוט. עוד שבועיים עובר לבית שלי ואז יהייה באמת טוב.
אבל תמיד אטייל ותמיד אהנה , בחיים לא אוכל להשתעבד לעבודה , אלמד לשלב בין שניהם בטעם .

שבוע שעבר טיפלתי בגברת נחמדה בת 83 עם המון בעיות . היא באה עם הבת שלה וממש עזרתי לה לדעתי . כמובן אמרתי לביתה שיש סיכוי שאחרי הטיפול ה-1 למחרת היא תרגיש כאב קל כתוצאה מהטיפול , ואם זה באמת יקרה אבוא לטפל בה כמה דקות על חשבוני כדי שתוכל לתפקד.
למחרת התקשרתי וביתה אמרה לי שאכן זה המצב , קבעתי איתה שאגיע אליה בצהריים לעזרה ראשונה וחיכתה לי שם הפתעה גדולה . . הגברת הרגישה ממש טוב , היא פשוט לא האמינה
שרגליה יכולות להיות שוב קלות , הם עשו לי הפתעה וקיבלתי כל כך הרבה מתנות -ריבה שהיא הכינה בעצמה ועוד מלא דברים בסגנון ואפילו נשיקה מהסבתא 😄 זה עשה לי את כל השבוע
אני אוהב לעזור לאנשים. ודברים מהסוג הזה נותנים לי עוד ועוד כח, כח נפשי שזה הכח האמיתי.
מצפה בכיליון עיניים לשבועות הבאים אחרי הפרסום , רואה את עצמי עובד כמו מטורף וזה לא מפחיד אותי כלל, להפך..

שבוע טוב לכולם.

עוד חצי שעה מוזמן לחתונה של אחיינית של חבר טוב שלי...
זו משפחה מוסלמית ואני חבר טוב של המשפחה , לכלה יש חברה שאני מכיר כמה שנים , יפהיפיה אמיתית , כשדיברנו בפעם ה-1 הייתה ממש זרימה טובה ביננו, והתברר לי שאח"כ היא שאלה עלי את חברה שלה . היא פשוט התחשמלה כשהיא שמעה שאני בכלל יהודי היא פשוט לא האמינה , אבל איך הערבית שלו כל כך טובה, איך אין לא מבטא היא פשוט הופתעה.. חדשיים אחרי נתקלתי בה שוב ודיברנו , הצעתי קפה ואמרה שזה יצריך הכנה מראש ובטח לא בעיר שלנו שחלילה לא יראו אותנו יחד, וכך עשינו ..
היינו בקשר יותר משנה בסתר .. זה מה רצתה ואני כיבדתי את רצונה. לא הייתה ביננו אהבה יותר משיכה פיזית וזה התאים לשנינו כל כך.
(משום מה יש טרנד בזמן האחרון של ערביות שיוצאות עם יהודים מסיבות רבות כמו דיסקרטיות, פנטזיה עלינו וגם הקלות שבה ניתן לנתק את הקשר מבלי לעבור איומים וסרטים כשבן זוג הוא ערבי ועוד כל מיני). פעם פעמיים בשבוע היינו נפגשים לכמה שעות ופעם בחודש ללילה שלם, ופעם אחת נסעתי לסיני באותו זמן שהיא נסעה עם הוריה כדי להיפגש איתה .
שנתיים לא ראיתי אותה ואני יודע שהיום היא בטוח תהייה שם.. לא הספקתי אפילו לברר אם היא נשואה כבר או לא.
מה שבטוח ריקוד אחד ארקוד איתה . מעניין אם היא נשואה ?! לא ביררתי את זה אפילו.
כמובן שחבר שלי יודע מכל הסיפור , הוא ממש חבר אמיתי עוד מהתקופה שעבדתי ב- "חמי טבריה " .. אני קיבלתי ממנו אוכל טוב והוא טיפולים לא פחות טובים..
קיצר צריך להתארגן ונראה מה יהייה שם היום.
איזה קטע זה שחברי מהמרכז יש להם את הסטיגמה הזו על בני דודנו שמסוכן לצאת איתן, או שקשה להם לקלוט שאתה יוצא עם ערביה ואילו אני במשך תקופות שונות בחיי יצאתי לרוב עם ערביות..
הצפון שונה לגמרי 😄

חייב כבר לצאת.

כמעט שנתיים הייתי בגלות , טוב נו לא ממש גלות אחרי הכל ווגאס לא כל כך רעה , אז מדוע בכל זאת התגעגעתי וכל כך רציתי לחזור ?! ועכשו כשאני פה כבר יותר מחודשיים קשה לי פה
פרט למשפחה וחבר או שניים אין לי מה לעשות כאן כל כך.
כל כך הרבה דילמות מצד אחד רוצה לעבור למרכז שם היה לי טוב ומצד שני כאן בצפון אני אחד הטובים במה שאני עושה ולמרות שעברו שנתיים עדיין זוכרים אותי ומשגעים אותי , נו מתי אתה חוזר לעבודה?? מתי אפשר טיפול?? כאן אני לא צריך להתייגע להשיג לקוחות ולהתרוצץ , כאן הכל ידוע והפרנסה בטוחה לגמרי אבל עדיין ת"א קורצת לי כל כך למרות הניכור והזרות
לקח לי חודשיים לצאת מהבועה הזו של לחזור לארץ וכבר מרגיש צורך לצאת שוב , מרגיש חסר מנוחה . נראה לי שבחודש הקרוב אטוס למרוקו (אומרים שמדהים שם..) ואז אפתח לי את הקליניקה שלי .
כל כך רציתי לחזור הבייתה וכל כך רצו שאשאר ופתאום אני כאן ולא בטוח שרוצה להישאר -נהייה לי סלט בראש חח.
זה מזכיר לי בדיחה ישנה פעם ערפאת הגיע לרופא ואמר לו דוקטור יש לי שילשול בראש, הרופא : למה יא ראיס מה קרה ?? וערפאת ענה : יש לי מלא רעיונות אבל הכל חרא ...
ככה בערך מרגיש כרגע חחח אני יודע שאסור לי למהר בהחלטות שלי עד שהכל יתבהר לי יותר.
הכרתי הרבה אנשים חלקם טובים וחלקם טובים יותר , למדתי המון נהנתי לא פחות וגם קצת נכוותי . כמה חודשים לפני שחזרתי החלטתי שני צריך קעקוע חדש מווגאס שיזכיר לי את כל מה שהיה לי שם -ויצא משהוא מיוחד..
רצתי בלי סוף, חגגתי בכיתי בלב , השתוללתי כמו ילד בן 20 , התפרעתי כמו מטורף ואפילו הרגשתי מלך לסופשבוע כשלקחתי את הסוויטה הכי מפוארת בווגאס לסופ"ש- תמיד רציתי לדעת איך זה , ואם לומר את האמת זה לא ממש מלהיב. הימרתי שתיתי התאמנתי ואפילו התאהבתי אבל זה נגמר..
איזה מוזר זה -אתה כל כך מהר מתמכר לחומרניות לסקס והימורים, רוצה עוד ועוד יותר ממה שיש לך וכאשר הגעתי לכל מה שלא חלמתי זה הלהיב אותי רק לכמה ימים וזהו. מה קורה פה ?? אז מה באמת אני מחפש? שנים שרציתי לקנות לעצמי שעון טוב (חולשה שלי) ואפילו נשארתי חצי שנה נוספת ממה שתכננתי כדי לקבל בונוס -שעון בחצי מחיר מהחברה בתנאי שאשאר עוד ואחרי שקניתי את השעון שכל כך רציתי אחרי שבוע עברה ההתלהבות ..
נראה לי שבסוף אזרוק אותו חח , העיקר שהשגתי..
עכשו אני בארץ ובכלל רוצה לטוס לגואה בדצמבר .. להרגע לחזור לפשטות . טיילתי המון בעולם , והמסקנה שאני מגיע אליה שהכי הכי נהנתי היה בהודו .. אתה יכול לראות שם אנשים שכל מה שיש להם זה הבגדים שעליהם ואולי עוד קצת כסף לשתי ארוחות ויש להם יותר שמחה בלב ויותר אור בעיניים מלכל אחד אחר. כל הפאר והכסף ומה שמסביב לא משתוים לרוגע והנחת שהודו נתנה לי. וכאן בארץ כדי לחיות בשלום אתה צריך להיות מוכן למלחמה .. מבאס קצת אבל לזה מתרגלים מהר מאוד .
יש לי המון חויות משם שכרגע לא ממש יודע איך להתחיל לכתוב אותם אבל התחלתי אז אני מאמין שזה כבר יבוא.
כמעט שכחתי למרות שלא מעורה כלל בקהילה התגעגעתי ל"כלוב" ונראה לי שבקרוב אצא לאיזו מסיבה של הקהילה ,