צריך לחשוב על זה..

ואוו איזה לחץ זה עסק .. עד עכשו כשהייתי בארץ לא הסכמתי להתחייב (חוץ מפעם אחת במשך שנתיים חוזה ) ותמיד עבדתי מבית לבית והתפרנסתי יפה מאוד, ואם פתאום בא לי תאילנד או הודו או הולנד פשוט טס בהתראה של כמה ימים עד שבוע ואז או אז הייתי ממש מיתפזר חח , אם תכננתי שבוע זה נמשך חודש ואם תכננתי חודש זה נמשך חצי שנה וכך הלאה.
עכשו עסק, צריך לדאוג לפרסום (יצא קטלני) ולהיפגש עם הסוכן הזה,וההוא ולדאוג לשלט , ולעוד מליון דברים שצצים פתאום משום מקום וגם לעבוד .. התגעגעתי ללחץ הזה, לאתגר לארגן הכל כמו שעון מהבוקר כך שאסיים את כל המשימות שיש לי לאותו היום. זה מזכיר לי את נשכחות,כשהייתי סטודנט ועבדתי במישרה מלאה במקדונלדס בתור מנהל איזור ולא היה לי פנאי בכלל,ועדיין מצאתי זמן לבילויים ... והיום יש לי ימים ממש דומים לפעם הרבה עבודה והרבה סידורים.
היום כמעט סיימתי . 2 פגישות נוספות וזהו. אחח הרגשת הסיפוק בסוף היום היא ממש אדירה ובייחוד כשכולם מרוצים. ועוד שעתיים איזה ג'ויינט מה"מלך" ואני מסודר..
יש לי לקוח אחד שממש מפנק אותי , אנחנו מכירים מזמן והוא יודע שאני אוהב דברים טעימים אם הם איכותיים .. והבחור פשוט נותן לי 3 ג'וינטיים של חשיש ממרוקו ואומר לי זה הטיפ לטיפול, זה ברור שזה באמת יותר מטיפ במצבנו ובייחוד בטיב המוצר .. :-).
היום עשיתי 3 טיפולים, וסגרתי חוזה עם הדיירת החדשה שלי, הספקתי גם להיות בעירייה ובחברת המים (המניאקים עשו הפרד ומשול) להעביר את הכל על שמה , קיבלתי שכירות יפה של 3 חודשים מראש, סגרתי עם האיש של השלטים לקליניקה , קיבלתי משלוח של מוצרים שהזמנתי ועוד מלא שטויות אחרות והספקתי הכל.
עדיין בא לי חו"ל ועד שאמצא זמן לזה נראה לי אבוא לפתיחה של הדאנג'ן .
העבודה היא חיינו אבל לא בשבילנו 😄 .