צריך לחשוב על זה..

זהוא החלטתי להיתמקם . הקליניקה עובדת כבר שבוע וחצי בערך וההרגשה היא כל כך טובה .. למעשה זה הדבר היחידי שממש נותן לי אושר כרגע. ישנם עוד כמה דברים קטנים
לסדר ואני מאמין שתוך שבוע שבועיים אעשה פתיחה יפה למקום ..
עוד לא התחלתי בפרסום וכבר יש תנועה ממש טובה ואפילו עכשו התקשרו כדי לקבוע למחר. אני המון שנים בתחום ויש לי שם ממש טוב רק צריך להזכיר לאנשים שחזרתי לארץ וזהוא
אני כאן בינתיים , רואה דברים טובים בדרך :-). ומשבוע הבא יצא הפרסום ונראה לי שאהייה עסוק, עסוק מידי חח . חושב בשנה הבאה לפתוח כיתה קטנה ואיכותית שבה אלמד טיפולים אלטרנטיביים, תמיד הייתה דרישה באיזורי ועם כל הצניעות הרבה פנו אלי שאלמד אותם את מה שיודע ואני הייתי עסוק בהנאות החיים ... אבל עכשו אשלב בין שני הדברים מרגיש מוכן לזה ואף פעם לא מאוחר , אני מלא מרץ ואמביציה . תכלס תכננתי להתחיל בווליום די נמוך ולאט לאט להתקדם אבל (ברוך השם) זה קצת יצא משליטה ויש לי יותר עבודה ממה שציפיתי שיהיה לי בהתחלה, כמו כדור שלג שהתחיל להתגלגל ולא ממש יש לי שליטה על הקצב שלו במובן החיובי כמובן.

כשהייתי בחו"ל התכתבתי עם מישהי במשך חצי שנה וזה עבר לטלפון והתפתחה "אהבה" וירטואלית ממש יפה . היא חיכתה לי חצי שנה עד שחזרתי . אני בארץ 3 חודשים ולפני 3 שבועות
זה נגמר. המציאות שונה כניראה .. היא מהעיר שלי והיא הייתה אחת הסיבות שהחלטתי להתמקם כאן אפילו שזו עיר די משעממת.. זה ניגמר וכמו יצר אצלי חלל ריק , ריק כל כך
רוב חברי גרים במרכז או בחיפה . כעת מבין שלא ממש אהבתי אותה וגם היא לא ממש אותי כמו חיינו מין חלום,פנטזיה שאתה מצייר לך בראש והבועה התפוצצה . הכי חשוב שלא ממש התאהבתנו אז זה די קל , אבל הבדידות קצת מעיקה . אחרי שנגמר חשבתי טוב עכשו באמת אין לי מה לעשות כאן , נראה לי שאעזוב את העיר למרכז או לחיפה אבל כבר שילמתי על המקום שנה מראש ושיפצתי וכו' איך אעזוב אחרי כל ההשקעה הזו .. אז אני כאן וכל כך שמח שלא עזבתי , שהפעם החלטתי לא לברוח להודו או תאילנד (האמת הייתי שבוע בתאילנד אבל זה היה למטרה אחרת). בזמן אחר גם אם הייתי משקיע יותר לא ממש עניין אותי הייתי בורח גם אם הייתי מפסיד 50 אלף שח אבל הפעם לא , מרגיש שסוף סוף התבגרתי , מתבגר והראיה שלי
היא שונה במובן הטוב. כעת כבר כמעט שבועיים עובד וזה ממש ממלא אותי אושר. כבר לא רודף אחרי בילויים סתמיים אלכוהול וסאטלה בכלל . מידי פעם אלך למסיבה טובה אבל רק מידי פעם.
עבדתי כל כך קשה בחיי , בחצי עולם רק בשביל להרויח כמה שיותר ותמיד ביזבזתי את הרוב בהנאות החיים , לא מצטער לרגע על כלום כי מה שבאמת נישאר לנו זה הזכרונות ושלי טובות
ברובן. אבל כעת בגיל 39 אני חושב מה זה זה עד מתי אעבוד קשה ?? 55 60 ?? וזה ממש לא שימח אותי המחשבה הזו . אני רוצה בגיל 50 לעבוד בשביל הכיף ולא בשביל הכסף אז יש לי 11 שנים לתת מעצמי ולחסוך (אוחח כמה שזה קשה לי אפילו לבטא מילה זו חחח) לגיל מבוגר יותר.
ודבר נוסף שגיליתי שעבודה שאתה אוהב לעשות ממש ממלאת אותך אושר וסיפוק . החיוך התמידי שהיה לי חזר שוב ואני ממש מבסוט. עוד שבועיים עובר לבית שלי ואז יהייה באמת טוב.
אבל תמיד אטייל ותמיד אהנה , בחיים לא אוכל להשתעבד לעבודה , אלמד לשלב בין שניהם בטעם .

שבוע שעבר טיפלתי בגברת נחמדה בת 83 עם המון בעיות . היא באה עם הבת שלה וממש עזרתי לה לדעתי . כמובן אמרתי לביתה שיש סיכוי שאחרי הטיפול ה-1 למחרת היא תרגיש כאב קל כתוצאה מהטיפול , ואם זה באמת יקרה אבוא לטפל בה כמה דקות על חשבוני כדי שתוכל לתפקד.
למחרת התקשרתי וביתה אמרה לי שאכן זה המצב , קבעתי איתה שאגיע אליה בצהריים לעזרה ראשונה וחיכתה לי שם הפתעה גדולה . . הגברת הרגישה ממש טוב , היא פשוט לא האמינה
שרגליה יכולות להיות שוב קלות , הם עשו לי הפתעה וקיבלתי כל כך הרבה מתנות -ריבה שהיא הכינה בעצמה ועוד מלא דברים בסגנון ואפילו נשיקה מהסבתא 😄 זה עשה לי את כל השבוע
אני אוהב לעזור לאנשים. ודברים מהסוג הזה נותנים לי עוד ועוד כח, כח נפשי שזה הכח האמיתי.
מצפה בכיליון עיניים לשבועות הבאים אחרי הפרסום , רואה את עצמי עובד כמו מטורף וזה לא מפחיד אותי כלל, להפך..

שבוע טוב לכולם.