תמיד הייתה בה אופטמיות, שהכל טוב ומה שלא - יהיה מצויין, אמונה נאיבית בטוב של בני האדם ודרך העולם.
אך האמונה הזו נגוזה בכל שניה שמתקתקת והופכת את הלב לתהום הנשייה עמוק שאולה.
מים ואש, נצח וסוף, אל אין סוף בלתי נודע שגורם לך להבין משהו שאתה לא רוצה לקבל, סיוט סחרור אליו נכנסת וכמטוטלת נשאבת פנימה.
איבדת כל אחיזה במציאות, רצון בחיים, אך כמו שהיין צריך את היאנג לעיתים גם מהסתגפות צומחים דברים נפלאים, כי רק אחרי רע אפשר להעריך את הטוב יותר.
ויש שאומרים "שרעידת אדמה היא רצון האל, היא מועילה לאדמה, בדיוק כמו שמישהו חולה - הוא מניח לזה להצטבר ובסוף משחרר ומתפרץ, או מת."
בדיוק כך, כשרעל משתחרר אפשר לבנות, מכל הרס נטעת תקווה ומכל אבדון צומחים ניצני המשך, זאת משום שהחיים חזקים מאיתנו.
אך מה אם כן, כשכולם חושבים על המוות היא אינה פוחדת, להיפך, פוחדת היא להמשיך לחיות כך.
היא צריכה לחזור להיות הילדה ולהאמין בטוב שבאנושות, היא צריכה תקווה וכמוה כך גם הכדור- היקום האין סופי דורש הוא, טוען בעלות על קיומו והופך את היוצרות לאחר שגזלנו ממנו כל כך המון.
הצורך בהכרה ומקום השפיעו על אחרית קיומו וגדול ככל שיהא כמהה הוא לאהבה, למגע, לרחמים, לעצירת הסחרור והסרת תעתועי עיניים דמגוגיים רק אמת וחום אנושי.
וכמוהו זעקה גם היא, ערגה להיות שוב הילדה הקטנה עם עיני החלומות המנצנצות שרוצות רק:
PICE - whith her self and the universe & LOVE -that embrace and inspires her heart ☮️
PICE -
That brings LOVE-
☮️💞= HAPPINESS
(; and not just in the fairy tales)
