פרעה (שם זמני)

עוד רגע, אני צועקת לבעלי מהמטבח, עוד רגע אני באה, רק אגמור לשטוף כלים, חכה לי במיטה.

האמת, אין לי רצון להצטרף אליו עכשיו, עקצוץ משונה העולה משיפולי בטני מלווה בריגוש עדין מבקשים ממני לתת שעה לעצמי, מין שעה של happy hour כזאת.

אני שוטפת כלים באיטיות, מחשבות זימה מדגדגות לי בראש, מנגבת מעט אבק, השעה כבר חצות, בודקת בזהירות את חדר השינה, בעלי יקירי ישן, נוחר קלות, בודקת את חדר הילדים, שני המלאכים שלי ישנים ואני נמשכת בחבלי ריגוש אל האתר הסודי שלי, זה שאסור שידעו שאני מציצה בו בהסתר.

Lady E מספרת את חוויותיה

אני כבר צמודה לקיר 

אתה מנשק אותי טורף אותי 

מרים לי את הידיים מעל הראש 

מחזיק אותם למעלה ביד אחת 

וביד השניה מלטף את יריכיי 

מגיע לנקודה הפועמת שלי 

ואני מבקשת להתחבר אליה, להיות במקומה , להמלט לרגע מהחיים המשעממים שלי, בת 40 כמעט, זבנית אלמונית באלונית מזה 15 שנה בכביש 6 ביום, אמא בערב ורעיה מרצה בלילה.

הפוסט של ליידי אי מחרמן ואני מריצה בזכרוני את  האירוע הבוקר

"קולה וקרואסון" הוא פקד עלי בקול סמכותי, הרמתי עיני ממרום ה160 שלי, הוא היה 1.90 לפחות, שטיני, דרגות של סא"ל על הכתפים, מדים מגוהצים, פנים סמכותיות ואני טבעתי בעיניים הכחולות שלו

"קולה וקרואסון" הוא חזר בחוסר סבלנות ואני עמדתי שם כמו בת טפש עשרה מאדימה.

לא ככה זה היה צריך להיות ואני בונה בדמיוני את התרחיש הנכון

"קולה וקרואסון" הוא חוזר ואומר בקול נמוך וסמכותי.

מיד אדוני אני אומרת לו, נגמרו, בוא איתי בבקשה למחסן.

למה בעצם הזמנתי אותו לבוא איתי? לא ברור לי, שיהיה.

בידים רועדות אני פותחת את דלת המחסן ובמקום להדליק את האור אני בטפשותי סוגרת את הדלת אחרי, חושך במחסן, אני אמורה לפחוד, אבל אינני פוחדת, אני יודעת בוודאות מה יקרה עכשיו.

אני מחפשת את המתג ונתקלת בגבר שמולי, סליחה אני מגמגמת.

שששש... הוא לוחש לי

ידיו על כתפי לוחצות אותי כלפי מטה.

ברור, ברור שככה צריך להיות, לא יתכן אחרת

ידיו לוחצות את ראשי למפשעתו, ריח עדין של בגד שיצא מהכביסה

לרגע אני מתנערת מהפנטזיה, אני רטובה, מגורה, כל כך נעים, אני מכבה את האורות בבית, מוודאת שוב שכולם ישנים ונגשת לספה בסלון, נשכבת בנוחיות, כרית מתחת לראש, מחדירה יד מתחת למכנסי, מסובבת אצבע בתנועות עדינות וחוזרת לפנטזיה שלי, אל הקצין הממתין בחוסר סבלנות.

לעולם אל תתני לי לחכות אומר הקצין הבכיר שלי. ברור?

כן אדוני, אני לוחשת, סליחה אדוני, בוודאי אדוני.

נשקי. הוא פוקד

מעולם לא עשיתי טירונות, אך אם ככה נשמעת טירונות אז כנראה הפסדתי משהו.

ואני מנשקת בעדינות את מכנסיו, זה כל כך טבעי ונכון כך לכרוע ברך ולנשק את מכנסיו של גנרל. כאחת שיודעת את חובתה אני פותחת בעדינות את כפתורי המכנס, מנשקת את התחתונים המדיפים ארומה גברית ברורה כל כך ושולחת יד לשחרר את האריה מכלובו.

סטירה מעיפה את ראשי משמאל לימין.

למה? אני דומעת. למה אדון?

לעולם אל תעזי לגעת לי בזין ללא רשות, ברור?

ברור ודאי שברור, איך העזתי אחרת.

כן, זונה קטנה שלי, מה רצית לבקש הוא שואל בטוב לב אבהי.

רשות אני לוחשת.

לא שמעתי...

רשות, אדוני, אני בקושי שומעת את עצמי

רק בפעם השלישית אני מצליחה לשמוע את עצמי מתבטאת בצורה ברורה

רשות אדוני, אני מבקשת רשות למצוץ לך את הזין.

בשלב הזה אני כבר מתפתלת על הספה, מחניקה אנחות, נותנת ליד שלי לחפור שם למטה, חשה במתח העולה ונבנה, ברגלים הרועדות, בלחץ בשפולי הבטן ובאורגזמה המתפרצת, המשחררת

תודה, המפקד, תודה, אחזור אליך מחר.

הבית ישן, מכסה את המלאכים המתוקים שלי, נכנסת למיטה מתכרבלת ליד בעלי, הוא שלי ואני? עדין שלו?

מוקדש לכל הנשים הנורמטיביות הקוראות אתר זה אך אינן מעיזות לעשות את הצעד.