אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

עושה דברה

לפני 6 שנים. 31 בדצמבר 2017 בשעה 18:39

ביקשתי ממש יפה והיא תחשוב ותיעתר לבקשה אם תהיה תמורה שווה במיוחד. אז... כמה שווה שעה רצופה ומרוכזת של נשיכות ונעיצת ציפורניים באיבר המין?

לפני 6 שנים. 27 בדצמבר 2017 בשעה 16:20

כן, היא קשה. כן, היא נבזית לפעמים. כן, היא שתלטנית נורא, היא משפילה ומעליבה וכשהיא רוצה לגמור היא שטן. 

 

אבל איך לכל השדים והרוחות אתם חושבים שאני סובל תחתיה ומאחלים לי זוגיות טובה יותר? אנשים מציעים לה אלפי שקלים כדי להיות במקומי ליום אחד, אז תנוחו ודחוף. 

לפני 6 שנים. 26 בדצמבר 2017 בשעה 22:18

23:30, וינונה חזרה מדרינק עם ידיד שלה.

"בוא למיטה". ביקשתי לסיים איזה עניין של עבודה לפני שאבוא, והיא הסכימה. כשבאתי היא הייתה בעיצומו של פלירטוט עם נשלט פוטנציאלי. אחד ש"נראה שאת הזין שלו אפשר גם להרגיש", לדבריה. היא שלחה אותי להביא קונדום ואז לעלות על המיטה שלה, לצידה. נישקתי מעט את כפות הרגליים המטריפות שלה, והיא ביקשה עיסוי בגב. "גם בזה אתה גרוע, אלוהים", היא אמרה, וביקשה שאחדור אליה כשהיא שוכבת על הבטן. צייתתי.

"אני לא מרגישה, איזה עלוב זה, באמת", היא רשפה. "הזין שלך לא עומד. ואם הוא כן עומד אז הוא לא מספיק לי. נמאס, צא ממני".

יצאתי, הלב שלי הלם בפראות בחזה. המילים שלה היו קשות והסיטואציה לא פשוטה: היא רוצה גמירה, ואני לא מספיק.

"תלקק", היא פקדה ואני התחלתי לענג את הווגינה שלה.

"אצבעות".

החדרתי.

"סוף סוף אני מרגישה משהו, אלוהים, סוף סוף".

אני לא יודע כמה גמירות היו שם. איבדתי ספירה ב-5. אחר כך ליקקתי אותה שוב. גמרה שוב. זה לקח לא מעט זמן, אבל הפחד מכך שהיא חושבת ברצינות על להחליף אותי באחר הניע אותי ללקק הכי טוב שאפשר.

"תיכנס אלי", הורתה לי ומיד מילאתי את הפקודה.

"אפס, זין עלוב וקטן, ועוד יותר עלוב שלשמוע את האמת עושה לך לגמור".

הנשימות ההיסטריות שלי הספיקו לה כדי להבין מה הייתי מבקש לו לא הייתי במצב פאתטי כל כך.

"כן, נו, קדימה".

גמרתי בתוכה ביבבה איומה. היא נקרעה מצחוק. 

"איזה אפס, אתה גומר הכי מצחיק בעולם. עכשיו לך תכתוב על זה בבלוג".

הנהנתי.

"ותכתוב גם על כמה שאתה מפחד ומקנא מזה שאני גם עם אחרים".

 

כן, אני מפחד ומקנא. זה שורט אותי ומקמט אותי. אבל מרגע לרגע אני מבין שאני לא מספיק, שאני לא מספק, שזה לא זה. ומגיע לה הכל.

לפני 7 שנים. 18 בדצמבר 2017 בשעה 14:36

אני בוחר להיות העבד שלה. לא משנה כמה קשה לפעמים, כמה החיים נגדנו, כמה אין כוח. 

אני בוחר בזה מסיבה אחת: היא מזיזה הרים. היא גדולה מהחיים. היא אישה שעושה שינוי אמיתי בעולם הזה. בלי קשר לפמדום בכלל. הפמדום הוא רק דרך ביטוי טבעית למי ומה שהיא בשאר תחומי החיים. 

 

האישה הזו היא אמזונה. אין לכם מושג עד כמה. איזה כיף שהיא בחרה בי!

לפני 7 שנים. 15 בדצמבר 2017 בשעה 20:38

הררי כביסה מארבע מכונות הונחו על המיטה הזוגית שלה בצהריים. בערב קיפלתי כשהיא שוכבת בתחתונים עם שוט רכיבה ביד, מצליפה מדי פעם כדי לזרז ומדברת על אלה שתלך איתם, על ״לחלק דרגות לנשלטים״ ועל ההוא שבא לה רק זיון איתו.

סיימתי לקפל וקיבלתי את הישבן האלוהי שלה במתנה. אחרי סגידה לא קצרה עברנו לכוס המתוק שלה, ליקקתי בטירוף כשהיא בינתיים משפשפת לי את האצבע ביד שמאל כאילו מדובר בזין. זין של אחר, מן הסתם. 

 

היא גמרה. אתה יכול להתלבש וללכת מכאן. בעצם, אולי לא, אולי אני רוצה חיבוק קודם. חיבקתי אותה עד שאמרה ״לך מפה״, ויצאתי מהחדר שלה לא לפני שאמרתי לה תודה על מה שלא נתנה לי - לגמור.

לפני 7 שנים. 15 בדצמבר 2017 בשעה 9:04

של לנשק לה את כפות הרגליים. בזמן שהיא מתעלמת מקיומי לחלוטין, עסוקה באייפון שלה ובעולם שלם שאין לי יכולת להיכנס אליו. וטוב שכך, כי אני פה בשביל פונקציות מסוימות שבא לה עליהן באותו רגע. ולא, נשיקות על כפות הרגליים בזמן שהיא שוכבת על המיטה ומפלרטטת באייפון זו לא פונקציה כזו. זה סתם מראה את ההבדלים בינינו - אני העלוב שחווה התרגשות טוטאלית ונפעם מגודל השעה והמעמד, והיא, שגדולה ממני פי מיליארד, ושאפילו לא מתייחסת למה שעובר עלי בשניות האלה בין כפות רגליה. 

 

חמש דקות בגן עדן, תודה לאלילה וינונה. 

לפני 7 שנים. 13 בדצמבר 2017 בשעה 19:59

אין לי מושג מה לעשות עם זה, זה גדול ממני. יותר מדי אישה במין, בדרישות, בכסף, בתובנות, בחיים. 

 

עד שאת לא אומרת במפורש, אין לי מושג מה את חושבת, מה תגידי על הדבר הבא שיקרה, מה דעתך ומה את רוצה. אישה כמוך, אמיתית, זה דבר גדול ממני.

 

אני לא מסתדר ולא יודע ולא עומד בציפיות ויוצא אידיוט בגלל היומרה לנסות. אז מה הפלא שזה עובד בינינו מעולה רק כשאת קיימת ומתקיימת בכל המאה אחוז ואני אי שם מתחת לאפס?

לפני 7 שנים. 13 בדצמבר 2017 בשעה 12:56

אעשה הכל!

אהיה מוכן שתכי, תשפילי, תצעקי, תסנג׳רי, תבטלי, תבעלי, תרמסי, תרסקי, תזייני.

חופש זו אשליה לא כיפית ואני שונא אותה.

 

סופר את השעות לקראתך...

לפני 7 שנים. 12 בדצמבר 2017 בשעה 20:05

וינונה נסעה לעסקים שלה ואני לבד בבית לשלושה ימים. ההספק מהבוקר: כלים, 3 מכונות כביסה, אוכל ליומיים, עבודה עד צאת הנשמה, בירה עם חברים. 

 

עכשיו אני שוב בבית, מתיישב בנחת על הספה ולא מצליח ליהנות לרגע, כי מה כל זה שווה בלי ״תביא לי מים״/״בוא רגע״/״תחפש לי רגע....״ שמגיע שנייה אחרי שאני מתרווח?

לפני 7 שנים. 9 בדצמבר 2017 בשעה 7:17

אז יצאנו לדנג׳ן. בגדול היה כיף, אם כי צפוף מאוד. 

החווייה האמיתית הייתה להסתובב עם קולר ורצועה שווינונה החזיקה ביד בלי שנצטרך לחשוש משיפוטיות יתר, והבונוס היה מפגש בין וינונה לחברה שולטת שלה (שגם היא כאן בכלוב). 

הן היו מאוד נחמדות דווקא, שתו ורקדו ועישנו, ואחר כך הלכנו למבוך והן הפכו לקצת פחות נחמדות (היי חברה שולטת של וינונה, קוביות קרח בגב באמצע דצמבר זה בניגוד לאמנת ז׳נבה!).

החברה הרביצה לי קצת, וינונה נקרעה מצחוק ונדלקה מזה אש, אחר כך רצתה שארד לה אבל המבוך נהיה צפוף באלפי סקרנים שדחפו עיניים לכל פינה, אז חתכנו. 

בלילה, ממש מאוחר, ליקקתי את וינונה קרוב לשעה וגם שכבנו עד שהיא חוותה שרשרת אורגזמות ונראתה מסופקת מאוד. 

 

בקיצור, אני מרוצה:)