בוקר טוב עולם

מרגיש לי כאילו כבר כולם כתבו עליך, כולם חוץ ממני. וזה לא כי לא אכפת לי, זה בגלל שאני לא יודעת מה לומר.

כבר איבדתי ככה חברה בעבר, לא האמנתי שזה יקרה שוב ובטח לא לך, ובכל זאת כששמעתי על זה בפעם הראשונה לא הופתעתי כל כך. אני צריכה להרגיש על זה רע?

אני מתגעגעת ולא מפסיקה לחשוב עליך גם ברגעים הכי לא מתאימים, מרגישה אשמה ומתחרטת שלא דיברתי איתך בחודשים האחרונים. חושבת על כל אותן הפעמים שראיתי אותך ובילינו יחד.

לא אוכל עוד להתפעל מהחוכמה שלך ולצחוק מהבדיחות שלך, לא אוכל עוד לראות אותך ולחבק אותך, לא אוכל עוד לעשות איתך כלום כי אתה אינך עוד.

אני עדיין מרגישה שאין לי מילים. לא משנה כמה אדבר או אנסה לכתוב, שום דבר לא יספיק כדי להראות את כמות ההערכה שהייתה לי כלפיך.

ואתה חסר לי.