חיים זה דבר קשה

Mip

צריך לזכור שכאשר החיים ניראים רע,  לזכור שלפחות אני לא זוייד׳ברג.

אז אתמול, לחבר שלי היה מסיבה על הגיוס/סיוםהתואר.

עקב כך ניפגשתי עם חלק מהחברים שלי שבצבא.

דיברתי עם חבר אחד שנפרד מחברה שלו לפני כמה חודשים, ובמהלך השיחה הבנתי משהו מעוד בסיסי,

שלחפש זוגיות זה משהו קצת מוזר. לרצות זוגיות זה לא, אבל לחפש את זה כן.

פשוט מהשיחה שלנו הבנתי שזה, סוג של, טוב יותר (לא יודע באמת איך לומר את זה) להכיר משהו ביומיום ולפתח רגשות שמהם מתחילים לפתח זוגיות.

במקרה שלו, הוא התחיל להתעניין במשהי שמשרת איתו באותו מקום.

כניראה אני לא מסביר את זה טוב...

אורית ספא כסא (עברית שפה קשה)

הא, כל יום אפשר ללמוד משהו חדש, במיקרה של אתמול זה היה זה.

אז היום נפגשתי עם TheMentor פנים מול פנים כדי להודות לו.

היתי צריך להודות לו על הדבר שהוא כתב בבלוג: https://thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=693016&blog_id=95035

אז לפני שקראתי את מה שהוא פירסם בבלוג, חפשתי חברה.

אז חיפשתי באתר הכרויות במשך זמן מה. עם כל הזמן, לא יצא לי דבר מזה.

הסיבה מרכזית שחיפשתי באתרי הכרויות, כי אין לי מושג איך להתחיל עם משהי פנים מול פנים,

בנוסף קשה לי לדבר עם זרים פנים מול פנים, משום שזה מכניס אותי ללחץ. זה מעוד מציק בחיים...

אז מתי שהתחיל לי להימאס מהאתר הכרויות, פגשתי משהי ביפן (באותה תקופה למדתי ביפן יפנית במקום מיוחד כזה בזמן חופשת הסימסטר ב' שלי) . אז היא היתה אהבה הראשונה שלי, אבל הדבר לא נמשך הרבה זמן. הכרנו בשבוע האחרון שלי ביפן, והדברים הלכו טוב עד שהיתי צריך ללכת. בסוף היא עזבה אותי משום שלא הכרנו הרבה זמן וזה היה קשר רחוק.

לאחר שבוע בערך, התחלתי לחפש גם משהו אחד פעמי, בנוסף לחברה.

ובערך חודש לאחרי הפרידה, החלתי להתחיל לחפש משהי שמתעניינת בבדס"מ. אז עם חיפוש קצר בגוגל מצאתי את fetlife.

משם דיברתי עם ישראלייה שהיפנת אותי לפה. על תודה, נפגשתי איתה וקנית לה קפה. גם דברתי עם משהו נוסף ב-fetlife שבמקרה גם פה.

אז החיים עברו, לא זמן רב והמנטור פירסם את ההודעה, זאת שקשרתי. קראתי אותה, לא זוכר למה וגם לא איכפת לי. איכשהו זה שינה את דעתי, שהפעם הראשונה שלי צריכה להיות עם משהי שאני אוהב. אז החלפתי איתו כמה מילים, חלק תודה וחלק עצות לחיים.

בסוף ניפגשנו היום וקניתי לו קפה (וגם עוד משהו קטן, חטיף) כתודה על עזרה. הוא כניראה עזר לי לא להוסיף עוד בעייות לחיי (הכניראה נובע מזה שאני לא יודע עם זה יגרום לי לבעייה נוספת או לא). ממש לא חסר לי בעיות, מה שחסר לי זה פתרונות לבעיות שלי.

אני כותב את זה בסוף, אני לא מחפש דעות של אנשים לגבי העבר. הכוונה, אני לא מחפש שמשהו הצלוב אותי על הסיפור הזה, מספיק שאני רוצה לעשות את זה. החיים קשים, וכך הם היו כי החיים קשים.

אז יש לי לחבר שאיבד את הביטחון העצמי שלו. הוא התחיל עם בחורות וכל פעם הוא קיבל תשובה שלילית. בחור טוב ואני אישית לא יודע למה הוא תמיד מקבל תשובה שלילית.

אם למשהו יש במקרה רעיון איך להחזיר לו את הבטחון העצמי? 

ולא אני לא מדבר על עצמי

העבר נמצא כדי שההווה ילמד ממנו כדי לבנות עתיד טוב יותר

היום נפל לי האסימון לגבי הטיפשות הכי גדולה של נעורי...
"אנחנו רצים על גבעת החיים ולא רואים שבצד השני מחכה המוות", אני לא זוכר ומוצא מי אמר את זה...

זאת הטיפשות שלי, הכי גדולה שלי.

"אם אני אני כי אתה אתה, ואתה אתה כי אני אני, אז אני לא אני ואתה לא אתה. אבל אם אני אני כי אני אני, ואתה אתה כי אתה אתה, אז אני אני ואתה אתה."(רבי מנחם מנדל מקוצק)

היתה רק משהי אחת, נכון להיום, שאהבתי.
אהבתי אותה, אפילו שרק הכרנו זמן קצר.

הכרנו שנינו ביפן. במקרה היא היתה טרנסית ומה שאמרתי לגבי זה היה "I don't give 2 shit".
כאילו, למה שיהיה לי איכפת, you like someone, then you like someone.
עקב שהיא היתה לפני ניתוח, הינו מוגבלים במה שינו יכולים לעשות...

צריך חומר סיכה וקונדום. חומר סיכה מובן, וקונדום זה בדגש על יותר מידי המחלות יכולות להיות. Better safe then sorry

אז בסוף היא עזבה אותי, בצורה נעימה יחסית. אמרה שהיא רוצה נהיה פנים מול פנים יותר כדי שהיחסים ימשיכו מרחוק.

אז מה אני מנסה לכתוב?
אני רוצה למצוא משהי שאני יוכל לאהוב. שאני אוכל לאהוב בבכל מקום.
ארגיש שמשהי אוהבת אותי.

למרות כל זה, אני בודד. החיים קשים, במיוחד שאתה לא יודע איך לתקשר עם אנשים מחוץ לנושאים גדולים.
היסטורייה שאני יכול לדבר שעות והקשיב לאנשים, בפילוסופייה יש דברים מעניינים וגם לא. פיזיקה זה תמיד כיף לשמוע דברים הזויים ולא אינטואיטיבים, ולא חסר בכלל. מתמטיקה יש את היופי שלא קיימים בה חורים בכלל, מה שנכון ישאר נכון לעד.

עם כל הנושאים הללו, אני עדיין לא יכול נהל small talk בסיסי. החיים קשים וישארו כך...
השאלה עכשיו מה אלי לעשות...