לפני 5 שנים. 18 ביולי 2019 בשעה 15:32
אני תוהה, האם אני רוצה את הדברים, או האם אני לא רוצה.
אם הייתי רוצה, אני מצפה שהייתי ממש אותם.
אם לא הייתי רוצה, היתי מצפה לרעינות הללו לא לעלות ולהישאר זמן רב, כמה שנים, בראש.
האם אני רוצה או לא.
האהא מיפ מיפ.
הרבה תהיות, ואין תשובות.
האם אני מנסה לרוץ, לפני שאני מתחיל ללכת.
האם אני מגזים, שאני מנסה לפתור משהו.
מיפ תוהה, מה מיפ רוצה ולמה.
הרבה תהיות ושאלות, ואין מקור לתשובות.
עם התהיות מגיע פחד,
הפחד שלא ידוע לאיפה צועדים.
אם צועדים לכיוון הצוק הוא שהולכים בשדה פתוח.
או כמו שמישהו פעם אמר לי, האם יש בתחתית הצוק מים.
בכל מיקרה הפחד שהלא נודע של מה יש לעתיד לנו מביא פחד,
פחד לטעות כל כך המצב לא יהיה הפיך (שינוי האינטרופיה לא יהיה 0)
זמן יביא את התשובות לשאלות.
אם לא יגיעו, אז תמיד יש את הפיתרון של שודד בנקים גאורגי, הפתרון לכל הבעיות.