הכרנו לפני חודשיים וחצי. צללנו באומץ למקום מאוד חשוף רגשית. בהתחלה נבהלתי שהוא מביא לשולחן מישהי כל כך מהממת. הראשונה שהרגשתי שמשתווה אליי, שהוא יכול להתאהב בה, שדומה לי בהרבה מובנים ויפיפייה בצורה קיצונית.
ובחרנו בכל זאת להיכנס לזה בלב חשוף עם איזושהי פנטזיה (ילדת פרחים שכמותי) שתהיה כאן התאהבות בשלישייה.
החלטנו לנסוע יחד לברלין.
4 ימים של סמים, מסיבות, זיונים, BDSM, עירום וטירוף כללי. גם קושי רגשי לא פשוט היה שם.
הוא בן זונה בר מזל. מסתובב עם שתי מהממות בפומבי. מה שקורה בחדר המלון מתעלה על כל הפנטזיות שלו, כנראה גם שלי. היא חדשה בבדסמ אבל מתמסרת, נוזלת לו בידיים, מסתכלת עליו בהערצה אמיתית. אני מסתכלת עליהם מהופנטת רוב הזמן. בטוחה בו ובאהבה שלו אליי אבל כל הזמן חוששת שנוגעת מידיי באש. הלב והראש נלחמים כאן בכל רגע נתון. מה את עושה? איך את מסכנת את האהבה הזו? את המשפחה הזו?
מהמקום הכי נשלט שבי, מהאהבה הכי עמוקה, רוצה לתת לו הכל, להגשים לו את כל הפנטזיות, רוצה שישלוט וישתמש, יאהב אותי ויתעלל בי, ישפיל אותי ויהיה איתה ויאהב אותה ויחזור אליי, ישפריץ אותה, יגמור אותה ויגמור עליי. יעשה עוד שורה ויקלר אותי ויקשור אותה ואנחנו שתינו נעריץ אותו נפנק אותו, נתחרמן אחת עם השניה, היא עם השדיים הענקיים שלה ואני עם השדיים המושלמים שלי.
לקראת הלילה האחרון בברלין הוא שאל מה הפנטזיה שלי. ועניתי השפלה. לשרת.
הוא תמיד מגשים לי פנטזיות. אז בערב הזה הוא אהב אותה. רצה אותה. והיא לקחה. רצתה שיהיה רק שלה. ואני הייתי שם, רואה אותם, מרגישה שאני מאבדת אותו, שהלכתי רחוק מידיי.
בשלב מסוים התפרקתי ואז הוא עצר הכל ועטף אותי, נכנס אליי וזיין אותי תוך כדי שאני בוכה. זה היה אחד הרגעים הנמוכים והקשים וגם הכי מחבקים ומזוקקים בצורך. באהבה ענקית. אנחנו יחד 22 שנים וחזרתי מהסופ״ש הזה, משתוקקת אליו, אוהבת אותו, מתגעגעת אליו כשהוא לידי.
והיא הבינה ברגע הזה שהוא לא שלה. וחזרנו לארץ והיא ניתקה כל קשר. מבינה שלא יכולה לקבל אותו לבד.
נעלמה. לנו נשארה ברלין. להיזכר.