סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שעת לילה

אני אוהבת את זה כשחשוך. כשלא רק שהאורות והצבעים משתנים, אלא גם אני.
© כל הזכויות שמורות לL A I L A
לפני 5 שנים. 14 ביוני 2019 בשעה 21:34

עוד שלושה ימים יש לי יומולדת וזה ממש נחמד כי אני אהיה בת 20, באמצע לימודי מוסיקה כשכל העולם, הלימודים והחוויות פרוסות בפניי.

אבל אל תאחלו לי מזל טוב עדיין!! מזל רע וזה...😂

 

❤לילה טוב❤

 

לפני 5 שנים. 31 במאי 2019 בשעה 18:44

אם לא הייתי עצמי, הייתי איתך

גם איתו ועם ההוא, גם עם הזאת

ואם לא הייתי איתך, הכל בסדר

אז אני אמצא את עצמי עם אחרות

ואם לא אמצא את עצמי מחדש

אז אחפש את המטמון שהחבאתי

ואם לא אחפש את אותם הסודות

אשכב בספה שהבאתי,

אבל אני עצמי, אז אני רק שוכבת על הספה.

 

 

 

 

לפני 5 שנים. 9 באפריל 2019 בשעה 0:13

תסובב אותי על אצבע אחת

כמו בקרוסלה בגן המשחקים.

אני זוכרת שהייתי הולכת לשם

כדי לשחק עם כל הילדים.

 

עליתי על הקרוסלה הגדולה 

הכל הסתובב ממש מהר.

אז עצמתי עיניים חזק, חזק

כדי שהכוח שלי לא ישבר.

 

אז תסובב אותי,

ואני אעצום את העיניים.

 

 

 

 

 

לפני 5 שנים. 16 בדצמבר 2018 בשעה 4:44

אחד צד בלילה, אחד צד ביום

שניהם מחזרים אחרי כמו חלום

אחד מבוגר אחד די צעיר

מי ירדים אותי? מי יעיר?

אחד הוא טעות, השני הוא תשובה

השני הוא רק סטוץ ואחד אהבה

האחד הוא סורג, השני הוא בריח

המציאות צועקת מתוך הצריח.

 

אחד מנשק, השלישי רק צופה

השני רק פוגע, אחד הוא רופא

אחד הוא סיפור, השני רק מכתב

השלישי מספר רק על זאת שאהב.

שניים צוחקים, אחד תמיד רציני

הוא שואל אם אני יודעת מי אני

חיסרתי אותם, הם נותרו בעבר

שלוש פחות שלוש זה אפס במספר.

 

אני פה בלילה, אני פה ביום

משאירה לי קצת זמן גם כדי לחלום

אני קצת בוגרת, בעיקר צעירה

עולה אור הבוקר ואני ערה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני 6 שנים. 1 באוקטובר 2018 בשעה 22:55

הבנתי.

שאם לא תיקח אותי ברצינות;

אהיה הכי רצינית

וכשלא תתייחס אלי בכלל;

אהיה נערת השעשועים שתמיד רצית.

כשתזכר בי;

אני אלך

וכשתשכח;

אני אחזור

כשתאהב;

אני ארצה אותך פחות

 

אך כשתשלוט;

אהיה נשלטת

ולכמה דקות, יסתדרו שתי נשמות הפוכות

 

 

לפני 6 שנים. 28 בספטמבר 2018 בשעה 19:49

אני שותקת הרבה, לא כמו פעם והשתיקה יפה לי

כי כשאני מתחילה לדבר ולא רק לעצמי, אני חושפת לא רק את השדים שלך אלא גם את שלי

אני שותקת הרבה, לא כמו פעם והמילים שלי פחות מושכות

כי אני סוגרת מפני כולם את כל הדלתות.

 

ולפעמים אני מדברת, לא כמו פעם. הדלתות ישארו סגורות ואצא במיוחד.

כדי לדעת אם שווה לתת למישהו להכנס.

לפני 6 שנים. 20 באוגוסט 2018 בשעה 17:53

היו היתה פעם כיפה אדומה, צעירה ונאה ותמימה-לא תמימה

שהלכה לטייל ביער בשביל למצא את הזאב האיום, האלים.

אפילו שלא מרשים לה לדבר עם זרים

משאירה סימנים

מחכה שיחשיך

כשהחושך יבוא, גם היא בין הצללים 

תחשוף זהות אמיתית.

 

 

 

לפני 6 שנים. 12 באוגוסט 2018 בשעה 19:49

מחיים עמוסים 

ולא מידיים גדולות.

לפני 6 שנים. 9 ביוני 2018 בשעה 22:40

240 מלקות עם מקל זה לא מעט

אבל מבחינתך זה גם לא מספיק

בשביל ליצור את היצירה המתאימה בצבע המתאים.

 

''פעם הבאה נצליף בך 480 פעמים.''

לפני 6 שנים. 27 במרץ 2018 בשעה 20:10

 

הפתעה!