שעת לילה

כל יום, להיות השולטת של עצמי.

להוציא את הסאדיסטית שבי,

על המאזיכסטית שאני. 

זה יותר מעניין מכל דבר אחר שהיה לי.

כל פעם שתכתוב, אני אחפש את מה שלא כתוב.
וזה לא שאני ואתה, אנשים של רמזים, אנחנו אוהבים את הכנות או לפחות מתיימרים, 

לומר

 אבל מה שהיה ביננו עבר.

וכבר אין ביננו מילים.
אתה כותב דבר אחד ואני רק עפה לאלפי סיפורים אחרים.

אלו שלא היו.

נער את זה ממני, כמו שאתה יודע לעשות
בבקשה, פשוט נער אותי מכל הבעיות-
לשתי שניות, של הזיות, גדולות-קטנות ומתוקות.
בבקשה.
זאת בקשה כזאת קטנה, לזמן קצוב של אהבה, פשוט מלא אותי בך-
לשתי. שניות.
נער אותי חזק ולא פחות,
רק יותר ויותר, הכי מכוער שיתאפשר.
הכי סורר, הכי סוער- זה אותי הכי מוכר.
נער הכי מהר-
לשתי שניות.

ברוכה הבאה לבניין
את מוזמנת גם לרדת,
על הברכיים.

כלומר, לדירה! לדירה.

*לרגל המעבר לדירה לפני חודש, סופשבוע מצוין!

ולמה לא פגשתי את הדיירים החתיכים עדיין??? :(

זה לקום על התפר הזה שבין לילה ליום ולא להרגיש את העייפות הורגת אותך(עדיין). 🌙

הללו את כוח הקפה כי גם בתקופות נטולות שינה יהיה לצידך ויהיה המושיע שלך!

הרגע הזה שהרמת אותך ואת הבסטי להתארגן לליין בדקא ואת מגלה שהוא שהוא שבוע הבא 😁

אם אתה מסוגל להתרכז בעיניים שלי זה חבל,
בשביל מה לבשתי מעט בגדים אם בכלל?
אולי...צריך לעשות משהו שיהיה לך יותר קל.

כמו, אממ, להדביק עיניים על המחשוף שלי!

עוד מעט אוציא מנוי ואז יהיה מצחיק (וסקסי) יותר :)

סופשבוע טוב לכולם! 💓 ושתמיד תהיה לכם רוח שטות!

איתי כמובן.

*כועסת וחרמנית, צהריים טובים לכולם.

לפעמים אני מדמיינת שאני מלאך. שתהיה סיבה לצרות,

כשיש שאלות של להיות או לא להיות.

כי כשאני אוהבת זה הכי קשה, אז אני אומרת לעצמי שאהבה מזכירה לי את הכנפיים שהיו לי בגן-עדן, מעיפה אותי גבוה אל זיכרונות שמעולם לא נבראו בהם אני מה שאני רוצה,

היצור השמימי שרציתי להיות.
בין אנשים ובין בריות 

ואוהבים אותי שם.

כמו שלא אוהבים אותי כאן.
אם הייתי יכולה, הייתי בורחת ממזמן.

*נכתב לא מזמן כשהיה עצוב. ועבר עריכה היום. אני מרגישה יותר טוב 💓