בואי ואזיין אותך אהובתי

נסיעה דרומה. ללא מילים. הכביש פתוח, שעת צהריים. ברקע מתנגנת איזו בלדה מהסרט קיל ביל. בכסא לידי את ישנה בשמלה הדקה הנוחה שלך שקנינו לך בברלין ואני נוהג. לא מעוניין שתשלטי.

(מומלץ: לנגן ולהמשיך לקרוא)

הבועות פורחות מעלה. הנה בועה אחת שכאילו איזה ילד הבין בפעם הראשונה איך לנשוף לתוך הסבון, זו היתה הפעם הראשונה בה את שכבת ביני לבינו, נרגשת. הוא הפשיט אותך מהחולצה המכופתרת ואני הבטתי. משך יד מצוואר לשפתיים, סנטר, שוב צוואר ואז שדיים. את נאנחת, מתנשמת ועוצמת עיניים. נשמתי לך באוזן והזכרתי לך שאסור לך לגעת.

הנה עולה לה עוד בועה ובהשתקפות אפשר לראות אותה מוצצת לי. זה היה פעם כשהייתי עוד צעיר והרשתי להן לגעת בי ולסחוט דמעות. זה היה בדיוק פה באמצע נסיעה לאותו הכיוון ומיד אחריי שגמרתי עצר אותנו שוטר וקיבלתי דוח על מהירות מופרזת. חמש דקות אחריי שהמשכנו לסוע עצרתי בצד וגמרתי אותה. ספרתי לך עליה פעם.

את מתעוררת. מבטנו נפגשים לרגע בו את רואה אותן, את הבועות. מילה לא נאמרת. אני מכיר את המבט המזוגג הזה שלך, הוא מגיע שאת לוקחת לי בועות. משתתפת בנטל, בדיוק שעברנו את עיר הולדתך לקחת לי את הבועה הצבעונית הזו כשהאור נשבר עליה. זו הבועה בה אנחנו מצלמים את עצמנו מזדיינים. אולי חודש אחריי שהתחלנו. ואת לבושה רק במגפיים השחורות שלך.

את שולחת יד בין הרגליים לוחצת את ידית הכסא ונאה אחורה, נשארת ברגליים מפושקות. קחי את הבועה הזו אני מציע במבט. זו בועה חדשה בגודל בינוני בה אתן על ארבע הוא יזיין אותך ואני אותה. אתן תתנשקו ואנחנו נתחלף. את שולחת יד ובזהירות מסיטה את בועה הזו שתרחף מולך. מחויכת קלות, פושטת את כף היד, מייצבת אותה ומביטה בה כאילו איזו מכשפה במחוך שחור שמעלה עתידות בכדור הבדולח שלה. אני מרגיש את את הלחות נכנסת, ואת מרגישה את זוגות השפתיים שלך נרטבות.

אני על 120, השמיים כחולים יפים מלאים עננים.
הסתיו הגיע ותכף יירד גשם.
אחר הצהריים ואנחנו בנסיעה דרומה, את כבר רדומה חזרה ברגליים מפושקות.

בועות.

היא חשבה שתקבל אותי אתמול.

טיסה שבוטלה דחתה אותנו ב 24 שעות.

היא מצפה ואני מגיע.

עוד טיפה.

בדרך.

10.30 נוחת.

11 בבית.

11.30 גוינט

11.45 את רוחצת אותי

12 אני מפרק לך ת צורה

זונה. התגעגעתי אלייך. 

״יש לך פה איזה אייפון?״ היא שאלה במעין שובבות מתוקה כשמבטנו נפגשנו ביציאה מהשירותים של הבלבוי, בר תל אביבי סקסי. ״כן״ עניתי. ״בוא איתי!״ ציוותה, אחזה לי את היד ומשכה אותי אחריה חזרה לשירותי הנשים. היא היתה בסביבות השלושים לחייה. היה לה שיער חלק, זהוב וישבן קטן. עיניים שחורות, חצופות ומלאות טרוף.

אני מאוהב בך. שנים של אהבה נפתחו בדיוק לפני שנה והפכו להתאהבות מוטרפת. אישתי ואם ילדי. את ששולחת לי תמונות שלך יפה בשמלה שחורה ועיניים מחייכות. את שאמרת שאני היחיד שגמרת איתו בפעם הראשונה. את שטורפת אותי כשאני חודר אלייך אחריי נסיעת עבודה. את השפחה שלי שמבקשת שאזיין אותה בתחת כדיי שתגמור. יקרה שלי.

היא חטפה לי את המכשיר וערכה שולחן על מסך המגע עם שתי שורות וגליל קטן. שאפה והגישה לי את השנייה. אש נדלקה. טרוף ניצת. נצמדה, רצתה לנשק אותי. ״אל תגעי בי״ גערתי בה ביהירות. היא נרתעה לרגע אך לא ויתרה. הסתובבה, התכופפה ולחצה את כפות ידיה על הקיר ואת התחת הקטן שלה אליי. הדפתי אותה בכוח וחזרתי ״אל תגעי בי״. היא נחבטה על האסלה. מושפלת. ״חכי פה. חתיכת זונה.״ סיננתי. היא היתה כפופה ועיניה השחורות נמוגו בכניעה.

את טעית שחשבת שיפריע לי שקבעת ״רוצה לספר לכלוב עלינו״. את תספרי להם על שנים של זוגיות מהולות באהבה וכאב. את תסבירי כמה שאנחנו דומים, וכמה שונים, את מקבלת ואני קנאי. שנים של געגוע והמתנה לריגוש הבא, לשינוי. אהבתי נשים, ואהבתי אותך. אבל היום אני חווה איתך אהבה שלא חוויתי מעולם. אושר.

דלוק יצאתי החוצה מהתא. קשוח חזרתי פנימה. היא הזדקפה, חצי בבהלה. חפרתי לה בעינים השחורות המתמוגגות והיא הצמידה את גבה לקיר, בכיפוף ברכיים קל מתחה את ידיה לצדדים, מזמינה, משתוקקת. ״רוצה אה?! אני מרשה לך להסתובב!״. היא הינהנה, הסתובבה באטיות מפתה, לחצה את הפטמות של החזה הקטן שלה לקרמיקה השחורה, מפשקת קלות את רגליה. שתי השחורות שלה מביטות בי. ״רטובה?״ שאלתי והנה הוא הופיע שוב, ההינהון הכנוע היפה שלה. ״אז תורידי את הג׳ינס״ דרשתי.

שנים של פנטזיות, מתממשות בכל רגע. הפתיחות היא אינסופית והגבולות אינם ברורים. את לא תסכימי, ״הם מאוד ברורים״ תאמרי לעצמך, קוראת את השורות האלו. ואני אסביר לך שאין זה הגיוני, שהרי פנטזיות אמיתיות לעולם מטרתן לשבור את הגבולות ואם הן מתממשות הרי שיש להגדיר גבולות חדשים.

השיער הזהוב הסתיר את פניה כשהפשילה בעינטוז מתניים קל את הג׳ינסים המדיי צמודים שלה. ״מה עם התחתונים?!״ דרשתי. ״סליחה״ התנצלה בלחישה. דרוכה ומצפה נגעה קלות והחוטיני השחורים החליקו ברגע ונצמדו לרצפה המטונפת. אני לא נוגע בה. היא מתוסכלת. ״תראי לי!״ ״מה?״ היא לא הבינה. ״שאת רטובה״ עניתי בחצי לחישה על אוזנה. החמלה גרמה לה להרגיש בטוחה יותר. אצבעותיה ליטפו ופישקו את הישבן שלה רגע לפני שנגעו וחדרו לתוכה, היא נאנקה, עשתה חצי סיבוב והראתה לי במין סיפוק שכזה שתי אצבעות דקות שהבריקו בחושך.

נתתי מבט אחרון בשחורות החצופות שלה ויצאתי החוצה.

חזרתי לשולחן שלנו, לגמתי מהוודקה שלי ואת שאלת ״מה לקח לך כל כך הרבה זמן?״ ואני סיפרתי לך הכל. כמו תמיד.
״איך השארת אותה ככה?״ רטנת, ״יא אידיוט״. נישקת אותי, קמת והלכת לשירותים.

אל תתקרבי. עד כאן. 

סתובבי. לכי אחורה תתקרבי אליי. עצרי עד כאן.

תתפשטי. קר לך. אל תתקרבי. הנה היא באה לגעת בך. עצרי. עד כאן. 

כמעט נוגעים בך. והאיש שלה מצטרף הוא כבר מבין. עד כאן. 

את נגנבת. מתנשמת. רוצה לגעת בעצמך. אבל אסור לך. עד כאן.

הוא נוגע בה, אני נוגע בה. היא נהנית ואת בטרוף שלך. את הולכת לך בחדר צופה בנו מפרקים אותה. מרגישה מלכה לרגע ומנסה להתקרב. אני סוטר לך. עד כאן.

את מתוסכלת, המבט שלך ננעל על שלי כשאני מזיין אותה. היא על הגב. את כועסת. עזובה. אני יוצא. רדי על הברכיים. את מקווה. מקרב ת זין לפנים שלך. את מתה למגע. את נאנחת, מתחננת. אני נכנס אליה חזרה. עד כאן.

את מתרוממת, נצמדת אם הגב לקיר. נוטפת, זקורה. מתה שהוא ידפוק אותך. אבל הוא יודע, מתנשם לך על הפטמות, על הבטן, על הכוס. עד כאן.

הוא מתחלף איתי מזיין את האישה שלו. היא גומרת. רדי על ארבע. אני נכנס מזיין אותך. תופס לך את השיער ודופק. את נאנקת ומתפרקת. 

פעם ראשונה שגמרת מחדירה.

עד כאן.

אני מתגעגע לאישה שלי. זה כואב.

מחר אני אפגוש אותה.

היא תתחנן למגע. היא תרד על ארבע, על הרצפה. ערומה.

אני לא אגע בה. שתשתוקק כמו שאני עכשיו. מגיעה לה, לזונה שתכאב גם.

אוהב.