חלק 1: תמונה
סלפי, בתחנת הרכבת של ברלין, אני מחייך וכמה מטרים מאחוריי, שתיהן. נשים חזקות חכמות ויפות מאוד.
הן בכלל לא אוהבות להצטלם. מים שלי השווה הזאת שהיא חלק ממני כבר שנים רבות. ואת שהצטרפת בסערה, שיער חלק חלק, עיניים כחולות יפות יפות, חכמות בוחנות. הרגישות גבוהה, כל הזמן. העיניים מסגירות אותה, הנשימה מואצת כשמתרגשת וכל מילה שלי שנאמרת נוגעת.
חלק 2: דייט ראשון
את גרה קרוב אלינו, 15 דקות הליכה. נשמע שיתאים. משתפת תמונה יחידה, מים מסכימה שמתאים. לא מתכתבים הרבה ואני מזמין אותך לדייט בבר חשוך כפי שביקשת. נפגשים בכיכר הבימה, חיבוק חזק, חיבור חזק. קצת צועדים לבר. מזמינים לשתות, את שותקת. יפה יותר מהתמונה, עיניים יפות, נוכחת מאוד ושותקת. שותים ואני מספר לך עליי, על מים, עלינו. קצת צוחקים, ואת כמו שאכיר אותך עוד אח״כ רוצה לשתות עוד כדאי להיפתח ומתרגשת.
״איך את?״, אני שואל, ״אני מוקסמת״ את עונה ולא אשכח.
שולחן מפריד, נוגע קצת ביד, שולח יד ללטף את הלחי, ופעם ראשונה נוגע בשיער החלק הזה שלך. מרגיש שאפשר, ומעבר לשולחן, מפתיע וחונק אותך בעדינות. ברגע את נוזלת, נושמת מהר, מתרגשת מאוד. פעם ראשונה שלך, שמישהו לוקח לך את שליטה ככה. לא מכירה בדסמ. אני לא מאמין, מופתע מאוד ומתרגש.
״היית מוכנה לצפות בבן הזוג שלך מזיין אחרת ואוהב אותה לידיך?״, שאלתי, ״כן, העיקר להיות נוכחת לידו.״ ענתה. ״אף אחד לא סטר לך?, ״לא.״
את כמהה אליי מאוד ברגע. אני מתרגש ממך מאוד ומנשק.
היה קשה להיפרד ובבית כשסיפרתי, מים הביטה בי, ואמרה שחזרתי מואר.
עוד בהמשך.