סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

בואי ואזיין אותך אהובתי

כותב עלי, עלינו ועליהם.
לפני 5 שנים. 25 במאי 2019 בשעה 16:17

שלושה חברים קרובים נפגשים אחריי המון שזמן שלא, לאחד יומולדת, הילד כבר בן 41. והאחר נשוי להיא שהגיעה מאמריקה מזמן, מתלונן על זה שהיא לא מבינה אותו והוא בכלל מרוכז בעצמו. ובעל היומולדת נשוי כבר שנים להיא שעלתה מרחוק, ואם היו מכירים בכלוב הוא כנראה היה הנשלט. 

״אז לא מזדיינים? כמה פעמים בשבוע?״ שאלתי. ההוא עם היומולדת סיפר שבין פעם לפעמיים והוא עם זו מאמריקה חשב לרגע ואמר ״פעם אחרונה לפני שלושה שבועות וחצי״.

והיא ישבה וקשקשה לה עם שתיים אחריי שהוציאה את הילדים מהגן ודברו על זוגיות.

כשחזרה הביתה בערב סיפרה שבשיחה היא העירה שלא מבינה איך זוגות נשואים מפסיקים להתנשק ככה עם לשון ולמרבה ההפתעה הסתבר לה שגם השתיים היפות לא עושות עם הלשון.

אז בדקנו עוד וגם זוג חברים טובים מאוד הצהיר כך. מופתעים ומצטערים חזרנו לקן.

אתמול הגענו להורים שלה. סף חרמנות גבוה. נדמה לי שהיא אוהבת שאני מזיין אותה אצל ההורים שלה. או, אולי, זה אני שמרגיש שוב בתיכון. 

״מה אתה שותה?״ הזקן שלה תמיד שואל ואני תמיד עונה ״מה שיש״. ועכשיו כשהילדים מסודרים, אני נכנס לחדר שלה אצל ההורים שלה לתנומה. אני אוהב שנצ. זה לא קורה כמעט בכלל אבל כשזה קורה, אני מחשיך חדר לגמריי. 

והיא אחריי מכשכשת בזנב, מרחרחת, מריירת, אחריי שבלילה חדרתי את עמקי פיה ונשמתה עד שגמרה. 

נכנסת לחדר כאילו מנמנת, ״רוצה שוב אה?!״, שאלתי, והיא עונה, מהנהנת בעניים עצומות. לא בודק רטיבות, לא מרטיב אצבע, דוחף יד, מסיט תחתון, חודר בכוח עם אצבע ושתיים, ותוך רגע היא נוזלת שוב, מיומנת ונזכרת בי.

איך אפשר בלי להתנשק? אפילו אחריי 16 שנה של זוגיות וכאבים וילדים וגם חרא, איך אפשר להפסיק לחקור ולמצוא עוד אזורים שהלשון שלי לא היתה בהן?! החיבור הרטוב, החם בין הלשונות, הנשימות הארוכות המשותפות? איך..?!

המציאות הזו לא רק שמפתיעה אותי, היא מטרידה ומעציבה. חיים שלמים אנחנו חיים לשמונים, תשעים ומאה שנה, בייקום אינסופי. וכל החיים אנחנו סוגרים, מכווצים, פוחדים ולעיתים שוכחים שאנחנו אלה שסופיים. 

דגדגן ואצבע ועוד אחת, מרפרף, חודר, מניע, היא כבר יודעת, מכירה, היטב, בוטחת ומתפרקת מנסה לעצור את האנקה כמו אותה ילדה שהיתה בחדרה. עולה עליה חוסם לה את הפה, גמורה, מסופקת, עיניים פתוחות למחצה, כנועות מביטות בי מזיין כדיי לגמור.

אנחנו ישנים מעט, מזדיינים המון. מפגישים לשונות יום יום ולפעמים גם מחשיכים חדר אצל ההורים שלה.

 

נשיקה.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י