לפני 5 שנים. 20 ביוני 2019 בשעה 18:20
עיניים לוטשות בי מבט, בוהה, רומז או הלום. אני מבין מיד. הבנתי את זה כבר אז בפעם הראשונה שראיתי אותה, שיכורה, שולחת מבטים בוחנים וכנועים.
חרמנית. מעוניינת. משתוקקת. צריכה.
זה קטע כזה שגם אחריי שנים, יש שתי אפשרויות. האחת שאני קצת נלחץ, כאילו צריך לעמוד בסטנדרט שלה. אני יודע שאני יספק אותה, שאדע לגעת בדיוק במקומות שאני אוהב, שהיא אוהבת. אבל עדיין קצת מרוחק, חושב, מתעלם, מתסכל אותה.
האופציה השנייה טובה יותר. אני מבין, מוכן ומפתיע. היא עדיין תרגיש לא בטוחה בגלל האפשרות הראשונה. היא לא תדע עד הרגע שבו אצמד אליה מאחור ואנשק צוואר. מופתעת היא תרטיב, תנזול, תפשק ותתמסר.