מחדרי ליבי...

תקופה שכאזת הכל מתערבל בהכל, הכאבי גב והרגל שמגבילים אותי, הסגר והקורונה, הגרוש שכמעט ולא רואה את הילדים בכלל, ובטח שלא לוקח אליו, החוסר בהכנסה כבר מעל חצי שנה, רעש בראש שיכולה לשכב שעות, ולא באמת לעשות משהו, סתם לבהות בטלויזיה או לשמוע מוסיקה, יש רגעים שאפילו לא מצליחה לקרוא ומי שמכיר אותי יודע כמה ספרים זאת חולשה שלי, שיכולה לסיים ספר ביום, לא יודעת לציין מה לא בסדר או מפריע לי אבל הכל מפריע, לא מרוכזת בכלום או באף אחד, לצערי אין את הים עכשיו שיכולה לשבת לידו ופשוט לבהות ולהוציא הכל החוצה, אולי זה מהמשככי כאבים שגורמים לי לרחף ודווקא לא ממקום טוב, להתנתק ולהיות ישנונית לפעמים, ואולי סתם זה המצב הכללי של כולם וגם שלי, מה כן מגלה מי באמת חבר ואוהב בתקופה כזאת, ואצל מי הייתי רק תחנה בדרך...